"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
איך קובעים גיל? לא, ימי הולדת הם לא התשובה
שימוש ברוק או במשטחי לחי עלול ליצור הערכת יתר של הגיל הביולוגי בעד 30 שנה
איך קובעים גיל?. צילום: Ulf Wittrock, שאטרסטוק

איך קובעים גיל? לא, ימי הולדת הם לא התשובה

שימוש ברוק או במשטחי לחי עלול ליצור הערכת יתר של הגיל הביולוגי בעד 30 שנה

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

הגוף לא תמיד מזדקן בהתאם למספר הנרות על עוגת יום ההולדת שלנו. לפי חוקרים באוניברסיטת פן סטייט,הגיל הביולוגישל אדם - המשקף עד כמה גופו מתפקד היטב - יכול להיות שונה מגילו הכרונולוגי, שהוא פשוט מספר השנים מאז הלידה. פער זה יכול להיות מושפע ממגוון גורמי לחץ שחווים במהלך החיים, מה שעשוי לגרום לגופנו להיות "מבוגר" או "צעיר" יותר ממה שהיינו מצפים.

מדענים פיתחו שיטות להערכת גיל ביולוגי, אך מחקר חדש בהובלת החוקר אבנר אפסלי, דוקטורנט בתוכנית לתארים מתקדמים במדעים מולקולריים באוניברסיטה, מדגיש כי סוג הרקמה המשמשת למדידה הוא קריטי. אפסלי והמנחה שלו עידן שלו פרסמו את ממצאיהם בכתב העת Aging Cell.

גיל ביולוגי זוכה לתשומת לב מכיוון שהוא יכול לספק הבנה מדויקת יותר של הסיכון של אדם למחלות הקשורות לגיל, כולל סרטן ודמנציה. חוקרים יצרו מספר שעונים אפיגנטיים - כלים שמשווים את הגיל הביולוגי של אדם לגילו הכרונולוגי. שעונים אלה נבנים על ידי איסוף דגימות רקמה ממספר רב של אנשים ובחינת הבדלים בסמנים לאורך החיים. באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית חוקרים משתמשים בסמנים כדי להעריך גיל ביולוגי.

חברות רבות החלו להציע שירותים המעריכים את הגיל הביולוגי של אנשים על ידי ניתוח מידע אפיגנטי מדגימות רוק של לקוחות שנשלחות בדואר לאחר יריקה לתוך מבחנה. עם זאת, רוב השעונים האפיגנטיים המוכרים נלקחים מדם, לא רוק. במסגרות קליניות, שימושים מאומתים מדעית בשעונים אפיגנטיים עדיין אינם נפוצים, והדיוק של הבדיקות המסחריות מוטל בספק.

החוקרים רצו להשוות את הביצועים של סוגי דגימות רקמה שונים בהערכת גיל ביולוגי. הם העריכו חמישה סוגים של דגימות רקמה והשוו אותם עם שבעה שעונים אפיגנטיים. המחקר כלל 284 דגימות רקמה נפרדות מ-83 אנשים בגילאי תשע עד 70 שנה. בשישה מתוך שבעת השעונים שנבדקו, הצוות מצא כי רקמה מהפה הובילה להערכות פחות מדויקות באופן משמעותי של גיל ביולוגי בהשוואה לדגימות מבוססות דם.

"בדקנו שלושה סוגים של דגימות דם ושני סוגים של רקמות אוראליות - רוק ומשטחי לחי", הסביר אפסלי. "כמעט בכל שעון אפיגנטי, הרקמה האוראלית הובילה להערכות גבוהות משמעותית של הגיל הביולוגי של הנבדק. במקרים מסוימים, ההערכות היו גבוהות ב-30 שנה; זה מאוד לא מדויק. ברור מאוד שהרקמה המשמשת למדידת הגיל הביולוגי של מישהו חייבת להתאים לרקמה שבה השתמשו כשהשעון נוצר. אחרת, הערכות הגיל הביולוגי לא יהיו תקפות".

תוצאות מהמחקר הראו שסוגי רקמות דם הובילו להערכות גיל ביולוגי דומות בין השעונים האפיגנטיים השונים. לעומת זאת, רקמה אוראלית התנהגה באופן שונה מאוד ובדרך כלל הייתה מאד לא מדויקת.

"אם חברות או רופאים רוצים להשתמש ברוק או במשטחי לחי למדידת גיל ביולוגי צריך לפתח לשם כך שעונים אפיגנטיים יעודיים. ברוב המקרים, נכון לעכשיו, נדרשת דגימת דם להערכה מדויקת של גיל", הוסיף אפסלי.

"חוקרים עדיין מגלים כיצד ליישם גיל ביולוגי", הוסיף שלו. "המחקר שלנו מתמקד ביישומים רפואיים, אבל שעונים אפיגנטיים שימשו גם עם דגימות דם מזירות פשע כדי לעזור למדענים פורנזיים לזהות את הגיל המשוער של חשודים בפשע. מי יודע לאן התחום הזה יוביל אותנו בהמשך?"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...