הקשר בין תינוקות ולוויתנים: המדענים גילו דפוסים 'דמויי שפה' בשירי לווייתנים
"שימוש בתובנות ושיטות מהדרך שבה תינוקות לומדים שפה אפשר לנו לגלות מבנים שלא זוהו קודם" אמרה פרופ' ענבל ארנון מהאוניברסיטה העברית בירושלים
,עודכן
0השמעה
לפי מחקר חדש שפורסם בכתה העת Science השירים של הלוויתן גדול-הסנפיר מציגים דפוסים מבניים דומים לאלו שפה האנושית. את המחקר הובילה פרופסור ענבל ארנון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, והשתתפו בו גם ד"ר אלן גרלנד מאוניברסיטת סנט אנדרוז, ופרופסור סיימון קירבי מאוניברסיטת אדינבורו. החוקרים ניתחו נתונים משירת לוויתנים שנאספה במשך שמונה שנים של נתוני בקלדוניה החדשה.
"שימוש בתובנות ושיטות מהדרך שבהתינוקותלומדים שפה אפשר לנו לגלות מבנים שלא זוהו קודם", אמרה ארנון.
הצוות המיר את שירי הלווייתנים לרצפים ארוכים של אלמנטים בסיסיים של צליל וחישב את הסתברויות המעבר בין צלילים עוקבים. הם זיהו תתי-רצפים—בדומה למילים בשפה האנושית—שהופיעו יחד בתדירות גבוהה. גישה זו משקפת את האופן שבו פעוטות אנושיים מחלקים דיבור רציף למילים בדידות.
"פעוטות אנושיים שומעים אות אקוסטי רציף והם צריכים להבין היכן נמצאות המילים," הסבירה ארנון.
לפי החוקרים התפלגות התדירות של תתי-הרצפים שזוהו תאמה באופן הדוק את אחד מסימני ההיכר של השפה האנושית - חוק זיף. לפי חוק זה המילה השכיחה ביותר בשפה מופיעה בערך פי שניים מהמילה השנייה השכיחה ביותר, פי שלושה מהשלישית, וכן הלאה.
"חשיפת המבנה דמוי-השפה הזה בשירת הלווייתנים הייתה בלתי צפויה", אמרה גרלנד.
"שירת לווייתנים אינה שפה; היא חסרה משמעות סמנטית. היא עשויה להיות דומה יותר למוזיקה אנושית, שגם לה יש את המבנה הסטטיסטי הזה" אמרה גרלנד.
"הממצאים מאתגרים הנחות ישנות על ייחודיות השפה האנושית. הם חושפים מכנה משותף עמוק בין מינים רחוקים אבולוציונית" ציין פרופסור קירבי מאוניברסיטת אדינבורו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו