"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר חדש: גם לפני מיליון שנים - אבות האדם חיו במדבריות

מחקר חדש מקדים את ההערכה על הזמן שבו מיני אדם קדמונים הסתגלו לחיים בסביבות קיצוניות כמו מדבריות או יערות גשם

,עודכן
0השמעה
קניון אולדובאי בטנזניה. צילום: Pravine, באמצעות שאטרסטוק

מחקר שפורסם לאחרונה ב-Nature Communications Earth & Environment חושף כי הומו ארקטוס, אב קדמון של האדם, הסתגל בהצלחה לסביבות מדבריותבמזרח אפריקה לפני למעלה ממיליון שנה. המחקר ערער על תפיסות קודמות, לפיהן ההומו סאפיינס נבדל ממינים שקדמו לו ביכולת ההסתגלות שלו לסביבות קיצוניות.

במסגרת המחקר, צוות בינלאומי של מדענים בחן את הסביבה בקניון אולדופאי בטנזניה, אתר חפירות מרכזי של מיני אדם קדמונים. החוקרים אספו נתונים ארכיאולוגיים, גיאולוגיים ואקלימיים כדי להבין כיצד ההומו ארקטוס הצליח לשרוד בתנאים מאתגרים.

"מה שאנחנו רואים הוא שההומו ארקטוס המשיך לחזור לאותו מקום במשך אלפי שנים. זה לא מחנה חד-פעמי", אמר פרופסור חוליו מרסדר מאוניברסיטת קלגרי, המחבר הראשי של המחקר. לפי מרסדר, הצטברות העדויות מראה שהקבוצות של הומו ארקטוס שהגיעו לאזור, חזרו שוב ושוב לאותן נקודות בדיוק - מיקומים עם משאבי מים מתוקים, כמו בריכות ונחלים. ההסתמכות הזו על מקורות מים נחשבת לגמישות הסתגלותית שיוחסה בעבר רק למינים מאוחרים יותר.

ד"ר ג'ד קפלן, מחבר שותף במחקר, יצר מודלים שמדמים את האזור של מזרח אפריקה בתקופה המדוברת. לפי קפלן, המחקר מראה שהאבות הקדמונים של האדם הדגימו את יכולתם לשרוד גם בסביבות "קיצוניות ממש", דיווח האינדפנדנט.

למרות התנאים הקשים, הומו ארקטוס לא רק שרד אלא אף שגשג. קבוצות של הומו ארקטוס פיתחו כלי אבן עם ייעודים מוגרים, כולל מגרדות וכלים משוננים במטרה לבתר טוב יותר בשר ולעבד את הציד.

ההומו ארקטוס חי במשך יותר מ-1.5 מיליון שנה, תקופה שהופכת את המין לאחד מסיפורי ההישרדות המוצלחים ביותר באבולוציה האנושית. "הצלחה זו נבעה מיכולתם לשרוד לאורך תקופה ארוכה בין שינויים רבים בסביבה ובאקלים", ציין מרסדר, על פי Agencia SINC. פיזית ההומו ארקטוס דמה לבני אדם מודרניים - הוא הלך זקוף, ורגליים ארוכות ודקות אפשרו לו לרוץ ביעילות.

ההסתגלות שהציג הומו ארקטוס באזור שנבחן באפריקה עשויה הייתה לסייע להתפשטותו של המין גם ליבשות אחרות.

צוות המחקר כלל מומחים מאוניברסיטת קלגרי, אוניברסיטת מניטובה, ו-17 מוסדות אחרים ברחבי העולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר