פומפיי נהרסה ב-79 לספירה - ארכיאולוגים מצאו שם ג'קוזי ל-30 איש

ארכיאולוגים חשפו את מתחם המרחצאות הפרטי הגדול ביותר שנמצא אי פעם בפומפיי, שכולל ספא בווילה פרטית.

מתחם המרחצאות נמצא בחפירות של בית ברחוב די נולה ברג'יו IX, רובע בפומפיי שנהרסה בשנת 79 לספירה. החוקרים מעריכים שהבית היה שייך לאחד מבני האליטה של פומפיי.

מתחם הספא היה מיועד להכיל עד שלושים איש, וכלל קלדריום (חדר חם), טפידריום (חדר פושר), פריגידריום (חדר קר), ואפודיטריום (חדר הלבשה). החדר הקר של הספא כלל פריסטיל - חצר מוקפת עמודים במידות 10 על 10 מטרים - עם בריכה מרכזית גדולה וציורי קיר שמתארים אתלטים.

הגישה למרחצאות התרמיים הייתה דרך מסדרון קטן מאולם משתאות הידוע כסלונה נרו (האולם השחור), שמתאפיין בקירות שחורים וציורים מורכבים, שמעידים על התאמת הבית למשתאות מפוארים. המרחצאות התרמיים מחוברים ישירות לאולם האוכל הגדול, שמשלים את תוכנית האירוח.

גבריאל צוכטריגל, מנהל הפארק הארכיאולוגי של פומפיי, ציין שבעל המעון תכנן את המרחץ כמרחב לבידור אורחים עשירים. "הכל היה פונקציונלי להעמדת 'מופע', שבמרכזו עמד בעל הבית עצמו," אמר צוכטריגל, לפי ANSA.

באוגוסט, דיווחו ארכיאולוגים על גילוי של שני שלדים בבית. החדר שבו נמצאו השלדים נבחר למחסה בזמן ההתפרצות הגעשית. שלד אחד שייך לאישה בגיל שבין 35 ל-50 שנה, שנשאה תכשיטים ומטבעות זהב כשההתפרצות הפתיעה אותה, והשני שייך לגבר בגיל שבין 20 ל-30 שנה, שמת עקב התמוטטות קיר ונשא מפתחות.

יתכן שבעל הבית השתמש במעון כדי לקדם את מועמדותו בבחירות לסנאט המקומי, תוך שימוש במשתאות כהזדמנויות להבטיח קולות. למפגשים חברתיים היה תפקיד מרכזי בהבטחת תמיכה פוליטית לפי צוכטריגל. "בחברה של אותה תקופה, היה להם תפקיד שלא הוגבל למה שהיום היינו מגדירים כ'פרטי' במובן הצר. להיפך, הם היו הזדמנויות יקרות ערך לבעלים להבטיח את ההסכמה האלקטורלית של אורחיהם, לקדם את המועמדות של חברים או קרובי משפחה, או פשוט לאשר את מעמדם החברתי", הוא ציין.

הגילויים מתיישב עם תיאורים בסטיריקון, שבו העשיר המשוחרר טרימלכיו חוגג ארוחת ערב מפוארת בעיר מהמאה הראשונה לספירה, לא רחוק מפומפיי.

"הציורים עם נושאים ממלחמת טרויה, האתלטים בפריסטיל - הכל היה צריך לתת לחללים אווירה של יווניות, כלומר של תרבות, ידענות, וגם של פנאי," אמר צוכטריגל.

פומפיי שממוקמת בין נאפולי לחוף אמלפי היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו ואחד מאזורי התיירות המבוקרים ביותר באיטליה.