קראו לי אולדסקול, מיושן, בומר, מה שתרצו. אבל אני סאקר של סיפור טוב. זה יכול להיות ספר או סרט טוב כמובן, אבל מה שאני הכי אוהב זה להיתקל בסיפורים טובים במסגרת משחקי ווידאו, לזהות בהם קו עלילה חזק ודמויות עמוקות, ואם זה מתרחש במסגרת של משחקי יריות? עוד יותר טוב.
פעם לא היו משחקים רבי משתתפים, הכל היה פשוט מאוד - היית מתחיל את המשחק ומייד נכנס לעולם שהוא נטו עלילה. החל מהסתערות על חופי נורמנדי ב-Call of duty 2, מלחמה באיראן שלא קרתה (עדיין) אך עשויה היטב בצורה מהפנטת שעומדת במבחן הזמן ב-Battlefield 3 ועד פאתי גרמניה הנאצית ב-Medal of honor הראשון. אז כמו שהבנתם, אני אוהב סיפורים טובים. רק כמה חבל שאין אחד כזה ב-Battlefield 2042.
יש לציין שאני מאוד אוהב את סדרת Battlefield. הזכרתי לטובה את הכותר השלישי לא לחינם, המשחק, יצא בשנת 2011 נתן נוק-אאוט רציני בזמנו למונופול האל-מותי Call of duty. מספיק להיזכר בשלב מטוס הקרב מתוך המשחק ולהתפלא מכך שמדובר במשחק בן 10 שנים, ולמרות ההתיישנות, המשחק הזה התיישן כמו יין, בצורה הכי טובה שניתן, בעיני? הוא רלוונטי עוד בימינו. לגבי הנוכחי של המפתחת, חברת DICE? ובכן - Battlefield 2042 מתיישן יותר כמו גבינה, ואולי יש כאלו שאוהבים אותן מסריחות, אני פחות בעניין.
לכאן או לכאן, המשחק עצמו עושה את מה ש-DICE תמיד עושים – להמציא את עצמם מחדש. האם ההמצאה הזו היא לטוב או לרע? כאן כבר מגיעה תשובה יותר מסובכת.
כמו ששם הכותר מרמז, המשחק מתרחש בעתיד, בעולם שנהרס כתוצאה ממשבר האקלים. מדינות העולם התפרקו והעולם מלא בצבאות וארגונים לא רשמיים שנלחמים על משאבים יקרים. המשחק נותן לך לבחור מבין עשר התמחויות (!) שמבוססות על ארבעה Classes מיתולוגיים: לוחם, חובש, צלף ומהנדס.
יש הרבה עניין בלבחור את הדמות הנכונה, ב"קלאס" הנכון במפה הנכונה, דבר שהופך למעין אסטרטגיה בפני עצמה ומוסיף כיף ועניין למשחק עצמו. יכול להיות שהדמות שבחרתם לשחק איתה תנצח לכם את המשחק ונהפכו, דמות שבחרתם עלולה להיות הבחירה הגרועה ביותר למשימה הספציפית שבה תוזנקו. מעבר לכך, כל דמות שתבחרו לשחק בה תביא לכם חווית משחק קצת אחרת. בשלב זה ניתן להגיד שאכן יש כאן הרבה כיף והרבה התנסויות שונות במשחק אחד.
בבאטלפילד 2042 תוכלו למצוא גאג'דטים מטורפים חדשים שנכנסו למשחק (היי, רובוט כלב!). במשחק ישנן מפות שלא ראיתם כמותם באף משחק יריות, גדולות ומלאות באפשרויות. תיקון טעות, אמרתי שהמפות גדולות? הן ענקיות בצורה מוגזמת, זה ממש לא בהכרח יתרון. להיתקע לפתע בלי רכב בשולי המפה יכול לסיים לכם את המשחק עוד לפני שיריתם כדור אחד. במשחקים הקודמים בסדרה, זריעת הרס היה אחד הדברים הכי מהנים שניתן לעשות במפות השונות: החל מכבישים ועד בניינים. לא ברור כל כך מה ניתן להרוס במשחק הנוכחי והרוב – דומם ולא מושפע כל כך מיריות ופיצוצים. זה בעיני פספוס אדיר.
הביקורת התחילה טוב כי אני מאמין שחשוב גם לדעת להדגיש מה כן טוב במשחק שיצא בתקופה כה מאתגרת וקשה כמו תקופת הקורונה. אבל עד כמה שהדמויות עצמן מגוונות ומביאות זווית חדשה של חווית משחק – הן גם מאוד מגושמות. החל בתזוזה שלהן, דרך הירי ועד טקסטים שבאמת פשוט היו טיפשיים וילדותיים.
הנשקים עצמם נותנים אפשרות להתאמה אישית, אך נכשלים בלרגש או להביא משהו חדש לשולחן. מדובר בנשק רגיל וצפוי ותו לא, הדבר משונה בטח ובטח כשמדובר על משחק שמתרחש בעתיד, ציפיתי שבעתיד יהיה משהו שלא ראיתי עדיין בהווה.
למרות כל האיכויות שכן יש למשחק עם התחלתו, הוא פשוט מפסיק לרגש בשלב מסוים. קשה לי להסביר איפה זה בדיוק קורה, אבל זכרו לי שהרגשתי את תחושת המיצוי בסצנת הפתיחה של כל קרב שדי ממצה את עצמה מהר מאוד, או מבחינת המוזיקה עצמה שפשוט לא עושה מתחברת עם ארגונים מיליטנטיים עתידיים בעולם דיסטופי שנחרב על ידי משבר האקלים. הפוטנציאל וההבטחה גדולים מהתוצאה הסופית, משהו ממש התפספס במשחק שאמור היה להיות מצוין.
מעבר למשחק רב המשתתפים הרגיל, DICE מציגים שני מצבי משחק חדשים: Portal, Hazard zone.
Hazard zone הוא כנראה הדבר הכי קרוב לקמפיין שיש ב-Battlefield 2042. כחלק מקבוצה של ארבעה שחקנים, תצטרכו להיכנס לתוך אזור מסוים ולחלץ מידע ממספר נקודות. כאשר בדרך תלחמו בבוטים ושחקנים אמיתיים. לא ברור לי כל כך מה DICE ניסו להשיג פה ולמה. מדובר בשעמום טוטאלי, כאשר המפות של המשחק פשוט לא תואמות את המשימה, מה שגוזר על הקבוצה שלך חווית משחק מסורבלת עם פוטנציאל גבוה לכישלון. זה מרגיש כמו הקטנת ראש במקרה הטוב או נטו עצלנות במקרה הרע.
ב-Portal הוחלט לקחת את מפות העבר של משחקי באטלפילד השונים, להעביר אותם מודרניזציה בעזרת מנוע המשחק ולהנחית אותן בהווה.
מעריצי הסדרה ייהנו, גם אני נהניתי כאן.
היה כיף גדול להיתקל במפות של המשחקים הקודמים תחת המנוע הנוכחי של המשחק ולתת אפשרות ליצור מצבי משחק שלא היו אפשריים בעבר. החסרונות של מצב –Portal? למשל העבודה שישנה נאמנות יתר ל-''חוקי'' המפות הישנות. לצורך העניין, רק חובש יכול לרפא חברי קבוצה פצועים, בעוד שכבר ב-battlefield 5 וכמובן הנוכחי כל אחד יכול. אז, למה בעצם זה עובד ככה? במידה ומתקבלת ההחלטה להעביר מפות קודמות תחת המנוע החדש, זה צריך לקרות על כל המשתמע מכך, חבל שב-DICE לא הגדילו לעשות זאת ולתת את החוויה המלאה ב-Portal כי הפוטנציאל שם היה ממש מטורף.
יש כאן גם עניין של אשמה שלי בחוסר ההנאה מהמשחק הזה, הפספוס הגדול היה שלא שיחקתי כחלק מקבוצה של חברים. המשחק נועד שישחקו אותו ביחד. בעבודת צוות. זה מתחבר ישירות למגוון התמחויות שניתן לבחור בתחילת המשחק, התמחויות שישתלבו נהדר בעבודת צוות כשכל אחד תורם את חלקו.
אני יכול להבין את השנאה כלפי המשחק, אך מדובר בשנאה לא אובייקטיבית. שנאה שמגיעה מכיוונם של אנשים ששיחקו בו בצורה רנדומלית ולבד עם עוד זרים ברשת. בלי ליצור שיח קבוצתי, בלי לחלק משימות, בלי לתכנן אסטרטגיה ובלי לכבוש יעדים ולנצח משימות. לו הייתי חלק מקבוצה – יכול להיות שלא הייתי עוזב את בקר המשחק לרגע. אבל כאן, מצאתי את עצמי משחק במשחק קו-אופ כשאני גלמוד ובודד, מול ילד בן 12 מלטביה שמקלל את אמא שלי, נטשתי את המשחק לאחר כמה שעות. לא טוב היות האדם לבדו, במיוחד לא ב-Battlefield 2042. אז אם אין לכם כמה חברים שאתם יודעים מראש שתשחקו איתם במשחק, תוותרו ועכשיו.
ובחייאת, DICE, תחזרו לנוסחה של המשחקים הקודמים – לא מחליפים טנק מנצח.
5.5/10
המשחק שוחק על קונסולת Xbox series s
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו