הידע המדעי על ההשפעות של משחקי וידאו עדיין מוגבל, בין היתר משום שרוב המחקרים מסתמכים על דיווח עצמי של המשתתפים לגבי משך הזמן שבו שיחקו. מחקר חדש מצביע על כך שהערכות אלה אינן מדויקות, ולעיתים רחוקות משקפות את הזמן האמיתי שבילה המשתתף מול המסך.
המחקר המוביל כלל התקנת אפליקציה על טלפונים של 137 בני נוער, אשר עקבה אחרי מספר הפעמים שהשתמשו בטלפון וזמן המסך בפועל. המשתתפים העריכו - בערך מדי יום, כמה זמן בילו מול המסך. בפועל, נמצא כי הם טעו בדיווח בלמעלה מחצי שעת שימוש מדי יום. כאשר נשאלו על "ימי שגרה", ההערכות היו שגויות אפילו יותר - קרוב לשעה בממוצע, ויש אף כאלו שהטעו ביותר משעתיים.
הטיית הדיווחים הללו מאתגרת את התוקף של מחקרים רבים, במיוחד אלה שמחפשים קשר בין זמן מסך להיבטים כמו קשיי ריכוז, הישגים בלימודים, בריאות נפשית או תפקודים פסיכולוגיים אחרים. הם מבוססים על נתונים שאינם בהכרח משקפים את המציאות. לדוגמה, במחקרים פסיכו־חינוכיים נמצא כי זמן משחק ממוצע לא תמיד קשור לבעיות ריכוז או ציונים נמוכים - ותוצאות אלה עלולות להטות את המסקנות.
מחבר המאמר טוען כי הגיע הזמן לשחזור מחקרים תוך מדידת זמן משחק מדויקת יותר (כולל שימוש במסכים אחרים כמו טאבלטים וקונסולות), באוכלוסיות מגוונות, ושאלות מותאמות שיכללו את כל סוגי השימוש במסכים. רק כך ניתן יהיה לבסס מה באמת ידוע, ומה עדיין לא, על ההשפעות של משחקי וידאו על חיינו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
