"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר ענק: גיימינג מעלה את מנת המשכל של ילדים

מעקב אחר 10,000 ילדים אמריקנים מצא שגיימרים השיגו ציונים גבוהים יותר בכל המדדים הקוגניטיביים • המחקר לא הבחין בין ז'אנרים של משחקים, פלטפורמות או כותרים

,עודכן
0השמעה
"משחקי מחשב למעשה יכולים לעזור לשפר את האינטליגנציה". צילום: No more copyright

בשנת 2022 צוות מחקר בינלאומי פרסם מחקר שעקב אחרי 9,855 ילדים בגילאי תשע ועשר בארה"ב, שמשתייכים לפרויקט פיתוח קוגניטיבי שלהמוחהמתבגר. בכתבה שפורסמה בכתב העת Scientific Reports, דיווחו המחברים כי ילדים שהקדישו יותר זמן למשחקי מחשב העלו את ציוני האינטליגנציה שלהם בממוצע 2.5 נקודות מעל הממוצע של בני גילם. שנתיים לאחר מכן הצוות סקר נתונים מכ-5,000 מאותם משתתפים ופירסם כעת כי מצא שהשיפור נשמר, מה שנותן להורים נתונים חדשים לדיון על זמן המסך.

החוקרים מדדו התפתחות קוגניטיבית במדדים של הבנת הנקרא, עיבוד ויזואלי-מרחבי, זיכרון, חשיבה גמישה ושליטה עצמית. גיימרים עלו על הלא-גיימרים בכל קטגוריה, בעוד צפייה בטלוויזיה או שימוש במדיה חברתית לא הראו השפעה ניתנת למדידה על מנת המשכל. בממוצע, הילדים דיווחו על 2.5 שעות של טלוויזיה או תוכן וידאו ברשת ליום, שעה אחת של משחקי מחשב, ו-30 דקות בפלטפורמות לאינטראקציה חברתית.

״התוצאות שלנו תומכות בטענה כי באופן כללי זמן מסך לא מזיק ליכולות הקוגניטיביות של ילדים, וכי משחקי מחשב למעשה יכולים לעזור לשפר את האינטליגנציה", אמר פרופ' טורקל קלינגברג מהמכון קרולינסקה. כדי לשלול השפעות של גורמים אחרים, החוקרים קיבלו מידע על גנטיקה ורקע חברתי-כלכלי.

״מדיה דיגיטלית מגדירה את הילדות המודרנית, אך השפעותיה הקוגניטיביות לא ברורות ונתונות לוויכוח סוער", כתב צוות המחקר. הם הכירו בכך שהפרויקט לא הבחין בין ז'אנרים של משחקים, פלטפורמות או כותרים ולא חקר השפעות על פעילות גופנית, שינה, רווחה או ביצועים בלימודים. "לא בחנו את התוצאות הללו, אז אנחנו לא יכולים לומר משהו על זה", אמר קלינגברג.

למרות שההבדל הנצפה ביכולות הקוגניטיביות היה קטן מדי מכדי לאשר קשר סיבתי ישיר, הוא עמד בניגוד לאמונה הרווחת שמשחקים מזיקים למוחות מתפתחים. המחברים הציעו כי מחקר עתידי שמשלב בדיקות קוגניטיביות עם נתונים גנטיים יכול לסייע בהבהרת הסיבתיות.

כל המשתתפים חיו בארה"ב, ולכן הצוות הזהיר מהשלכת הממצאים על ילדים במקומות אחרים. ״נמשיך במחקר הזה כדי לראות איך גורמים סביבתיים אחרים משפיעים על התפתחות המוח של ילדים", אמר קלינגברג.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר