מחקר: רשתות חברתיות משפיעות על בריאות הנפש של בנות בגיל צעיר יותר מבנים

מחקר ענק שבוצע על ידי אוניברסיטת קיימברידג', ופורסם ב-Nature Communications, מראה שיש לשימוש ברשתות החברתיות השונות השפעה, לרוב שלילית, על בריאות הנפש ושפגיעה של בנות מגיעה בגיל צעיר ובשלב מוקדם יותר מאשר של בנים.

לפי המחקר, בנות שהחלו להשתמש ברשתות החברתיות בגילי 13-11, הראו פגיעה וירידה בדימוי העצמי בשנה שאחרי התחלת השימוש. מנגד, מצב דומה אצל בנים התקיים רק אצל בנים בגילי 15-14, אז השימוש שלהם ברשת החברתית הוביל לפגיעה בדימוי העצמי ולירידה במצב הרוח כשנה אחרי כן.

החוקרים מצאו כי אלו הגילים הכי קריטיים ושבשלבים אחרים בחיים לא נצפתה פגיעה דומה, למעט גיל 19 - אז שני המינים הראו תוצאה זהה ולפיה שימוש מוגבר ברשתות החברתיות הביא לירידה במצב הרוח ובדימוי העצמי.

המחברת הראשית של המחקר, ד"ר איימי אורבן פסיכולוגית ניסיונית מאוניברסיטת קיימברידג', אמרה: "מצאנו שיש גילים מסוימים בהם יש הבדל בין המינים בכל הנוגע לניבוי שביעות הרצון מהחיים. יש לכל מין גיל אחר בו שימוש יתר ברשת החברתית מהווה מנבא טוב לשביעות הרצון שלו מהחיים שלו".

החוקרים החלו את המחקר כדי לברר נתון מטריד מאוד ולפיו בשנים האחרונות ישנה עליה דרמטית בבעיות בתחום בריאות הנפש בקרב ילדים. למעשה בבריטניה, בין 2021-2017, חלה קפיצה של פי 50 אחוז בבעיות הנפשיות אצל ילדים, וכיום בכל כיתה ישנם חמישה ילדים שסובלים מבעיות נפשיות שונות. כך על פי ארגון הצדקה Young Minds, שחקר לעומק את התחום.

לאור הנתונים האלו, חקרו ד"ר אורבן והעמיתים שלה מידע על 84 אלף בריטים בגילאי 80-10 בדגש על שימוש ברשתות החברתיות ובריאותם הנפשית. לא נבחרה רשת חברתית מסוימת והרשתות שנבדקו היו כולן, כולל גם השימוש בוואטסאפ.

החוקרים מצאו השפעה דו-כיוונית, כשבגילים מסוימים השימוש במדיה החברתית נקשר לירידה בשביעות הרצון מהחיים משנה לשנה, בעוד שביעות רצון נמוכה מהחיים נקשרה לשימוש רב יותר במדיה החברתית בשנה שאחרי. יצוין כי לא ניתנת כאן אבחנה על כל ילד וכל משתמש ברשתות החברתיות, אלא מדובר בנתונים ממוצעים, כשלמעשה כל אדם יכול להגיב אחרת לרשתות האלו.

עוד מציינים החוקרים כי המחקר, אינו מוכיח שהמדיה החברתית בהכרח פוגעת ברווחה של בני האדם, אך הם חושדים שעשויים להיות "חלונות של פגיעות", שנפתחים בזמנים שונים עבור בנים ובנות. בהתחשב בשינויים הרחבים והמורכבים המתרחשים בגיל ההתבגרות, הן מבחינה ביולוגית והן מבחינה חברתית, מנגנונים אלו של גיל ההתבגרות נמשכים זמן ומהווים חלון משמעותי להתפתחות הנפשית, וכאן ייתכן שיש חשש לפגיעה מסוימת אם השימוש ברשתות החברתיות לא נעשה באופן ובמינון הנכון.

הממצאים מאשרים מחקרים קודמים בתחום

פרופ' איבון קלי, אפידמיולוגית באוניברסיטת UCL שלא הייתה מעורבת במחקר, הגיבה בסיפוק לממצאים ואמרה כי "הממצאים מאשרים את מה שהראנו במחקרים הקודמים שלנו. שיש גם קשר בין שיעורים גבוהים של דיכאון בקרב בנות לבין הזמן שהן שוהות במדיה החברתית. כמו כן אושר שיש קשר בין בריונות ברשת לבין בעיות שינה".

"אחד האתגרים הגדולים שלנו הוא בכך שאנו כהורים לא יודעים במה הצעירים נתקלים בעת השימוש הממושך במדיות החברתיות וממילא מה הנזק שנגרם להם מכך", אמרה פרופ' קלי והוסיפה כי "כדי לקדם את המדע, ובעיקר כדי לבצע שינויים כדי לשפר את רווחתם של צעירים, אנו זקוקים לנתונים מפורטים יותר ובעלי ניואנסים על החוויות המקוונות של אנשים. זה מסוג המידע שכיום מוחזק אצל ענקיות המדיה החברתית. זה מידע חשוב שיעזור לנו להבין יותר טוב את התהליכים הסיבתיים שיש בשקיעה במדיות החברתיות לטוב ולרע". 

פרופ' שרה-ג'יין בלייקמור, מחברת שותפה למחקר ופסיכולוגית מאוניברסיטת קיימברידג', אמרה: "המסקנה הראשונה שאפשר להסיק מהנתונים היא שמועיל לקבוע כללים, כדוגמת מתי ילדים משתמשים במדיה חברתית כך שזה לא יפריע להם לישון. חשוב גם לחנך אותם בשלב מוקדם לגבי מגוון הנושאים שהם עלולים להיתקל בהם, כמו אי הזמנה למסיבות, לחץ חברתי ותמונות שעלולות להרגיז אותם".

ד"ר הולי סקוט, פסיכולוגית מאוניברסיטת גלזגו, אמרה שהמחקר סיפק "הוכחות חדשות חזקות" לכך שיש תקופות רגישות שונות עבור בנים ובנות. לדבריה, "נראה שבנות רגישות יותר להשפעת המדיה החברתית מעט מוקדם יותר מאשר בנים, מה שעשוי לנבוע מתהליכי התבגרות כמו התבגרות שמתחילה מוקדם יותר. השלבים החשובים הבאים הם להבין מנקודת המבט של המתבגרים מהם היתרונות והאתגרים שמציעה המדיה החברתית. כך נוכל לבנות מערך שלם וראייה רחבה של היתרונות והחסרונות שיש בעולם החברתית המקוון. נוכל להסתכל על התחום, להבין מה בעייתי בו ומה חיובי בו".