מוח בתוך מחשב: מדענים "העלו" מוח של זבוב למחשב - והוא זז

חוקרים מחברה בשם Eon Systems ביצעו סריקה מלאה של מוח זבוב פירות ותרגמו אותה לסימולציה שמזיזה גוף וירטואלי בתוך מחשב. בניגוד לפרויקטים קודמים בתחום הבינה המלאכותית, לא מדובר ברשת נוירונים מלאכותית שלמדה לחקות התנהגות של בעל חיים, אלא בהעתק דיגיטלי של מוח בעל חיים.

הפרויקט נשען על מיזם בן עשור שנקרא FlyWire, שבמסגרתו מיפה קונסורציום מדענים בינלאומי את החיווט המלא של מוח זבוב הפירות הבוגר, כ-139,000 נוירונים ו-50 מיליון קשרים סינפטיים. על בסיס אותה מפה, בנה החוקר פיליפ שיו, אז פוסט-דוקטורנט באוניברסיטת ברקלי וכיום מדען בכיר באיון סיסטמס, מודל מחשוב שמדמה איך אותות עוברים במוח. הפרסום המקורי יצא לאור בכתב העת נייצ'ר באוקטובר 2024, באותו גיליון שבו פורסמה מפת החיווט עצמה.

סימולציה (כמעט) אמיתית

הסימולציה, שרצה על מחשב נייד רגיל, הצליחה לנבא בדיוק גבוה אילו נוירונים מופעלים במוח אמיתי כשהזבוב טועם משהו מתוק או מריר. "זו רשת נוירונים אמיתית", אמר שיו בשיחה עם Berkeley News, והוסיף שלדעתו הרעיון לבנות מודלים דומים למוח עכבר ובהמשך למוח אדם, מציע דרך חלופית להגיע לבינה מלאכותית טובה, שאינה כרוכה במודלי השפה הגדולים הנפוצים כיום.

בשבועות האחרונים פרסמה איון סיסטמס סרטון שבו הזבוב הדיגיטלי לא רק "חושב", אלא גם זז. הצוות חיבר את מודל המוח למסגרת סימולציה פיזיקלית בשם NeuroMechFly, שפותחה במעבדתו של פַּאבַן רַמְדיה במכון הפדרלי השווייצרי לטכנולוגיה בלוזאן. כך נוצר, לפי החברה, מעגל סגור – קלט חושי נכנס, פעילות עצבית עוברת דרך כל מפת החיווט, פקודות תנועה יוצאות, וגוף מדומה מבצע אותן, מה שמייצר קלט חושי חדש בחזרה.

אלכס ויסנר-גרוס, שותף מייסד בחברה, כתב ב-X כי המטרה של החברה היא לייצר את החיבורית הגדולה בעולם ואת שכפול המוח המדויק ביותר, תוך כוונה להגיע בשלב הבא למוח עכבר, שמונה כ-70 מיליון נוירונים, כלומר פי יותר מ-500 מהזבוב, ובהמשך למוח אדם, שבו

מזבוב לבן אדם, ולחיי נצח

השאיפה המוצהרת של איון סיסטמס, לעבור מזבוב לעכבר ומשם לאדם, מתחברת לחזון הסינגולריות שפיתח ריי קורצווייל – נקודת זמן שבה בינה מלאכותית תעלה על האינטליגנציה האנושית, וממנה תיפתח האפשרות להעלות תודעה אנושית לסביבה דיגיטלית ולהאריך חיים ללא הגבלת זמן.

אלא שהמרחק בין שכפול חיווט של מוח זבוב, לבין העלאת תודעה של בן אדם ל"חיי נצח" בתוך מחשב, הוא תהומי. אפילו מעבר למוח עכבר, שגדול פי יותר מ-500 מזה של הזבוב, מוגדר על ידי החוקרים כאתגר לוגיסטי עצום, כל שכן מוח אדם המונה כ-86 מיליארד נוירונים לפי הידע המדעי הרווח. אפילו אם יצליחו לשכפל את כל החיווט, נשארת השאלה הפילוסופית שאין לה עדיין תשובה מדעית: האם עותק דיגיטלי, מדויק ככל שיהיה, הוא אכן אותה תודעה שממשיכה לחיות, או רק העתק חיצוני שלה?

זה בערך התרחיש שמציג הספר "פחמן משודרג" של הסופר הבריטי ריצ’ארד ק’ מורגן מ-2002, שהפך לסדרה פופולרית מאוד בנטפליקס ב-2018: העלילה מבוססת על ההנחה שאפשר "לשמור" תודעה של אדם ולהעביר אותה מגוף ישן לגוף חדש ובריא יותר, כדי להמשיך את חייו. כך, מי שיש לו מספיק כסף לממן את ההליך פשוט לא מת אף פעם.

זה לא מוריד מגודל ההישג של המדענים שהעתיקו מוח של זבוב למחשב. זה פשוט אומר שזה טוב בעיקר ככלי לשיפור של מחשבים, ופחות טוב לנו, בני האדם.