"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
פקק הכתר: המלך שהשליט מהפכה בשוק המשקאות
בלי פתרון יעיל לאטימת בקבוקים, תעשיית המשקאות המודרנית לא הייתה קיימה – וההמצאה המכרעת הגיעה דווקא מתסכול של מכונאי
המצאת פקק הכתר. צילום: מערכת היום פלוס

פקק הכתר: המלך שהשליט מהפכה בשוק המשקאות

בלי פתרון יעיל לאטימת בקבוקים, תעשיית המשקאות המודרנית לא הייתה קיימה – וההמצאה המכרעת הגיעה דווקא מתסכול של מכונאי

,עודכן
0השמעה
[object Object]

קשה לדמיין עולם שבו לא ניתן לשמור משקאות מוגזים בבקבוק. אבל במשך מאה שנים לאחר המצאת המשקאות המוגזים, שמירתם בתוך מיכל אטום הייתה אתגר כמעט בלתי אפשרי. הפתרון הגיע בצורת פיסת מתכת קטנה עם 21 שיניים – פקק הכתר.

מערכת היום פלוס

לפני הכתר

בני אדם השתמשו בפקקים מאז ימי קדם. המצרים והיוונים העתיקים אטמו כדי יין בשעם, חומר טבעי המופק מקליפת עץ אלון השעם. השעם הוכיח את עצמו כחומר איטום טוב מאוד – גמיש, קל וחסין למים – והפך לסטנדרט בתעשיית היין למשך אלפי שנים.

אלא שעם עליית המשקאות המוגזים המלאכותיים משלהי המאה ה-19, השעם כבר לא הספיק. לחץ הפחמן הדו-חמצני בבקבוקי סודה ובירה היה חזק מדי, ופקקי שעם נטו להיפלט או לאפשר לגז לברוח בהדרגה. יצרנים ניסו פתרונות שונים – פקקים עם חוטי מתכת, אטמי גומי ומנגנונים מורכבים – אך אף אחד לא היה יעיל, זול ומעשי מספיק לייצור המוני.

המצאת הגלגל המשונן

הפתרון הגיע ב-1891 מבולטימור שבמדינת מרילנד בארה"ב. ויליאם פיינטר, מכונאי וממציא פורה למדי, התמודד עם הבעיה בגישה הנדסית שיטתית. לאחר ניסויים רבים ושני עיצובים שפחות תפסו, הוא פיתח את "פקק הכתר" – דיסקית מתכת עם 24 קפלים או שיניים בקצוות ואטם פנימי.

העיצוב היה גאוני בפשטותו: כשהפקק נלחץ על פי הבקבוק, השיניים נתפסות מתחת לשפה ויוצרות אחיזה הרמטית. האטם הפנימי מונע מגע ישיר בין המתכת למשקה. פיינטר הגיש בקשה לרישום פטנט על ההמצאה במאי 1991, והיא אושרה ב-2 בפברואר 1892. הוא פרש מהחברה שהקים כדי לייצר פקקים בעיצוב ישן יותר והקים את Crown Cork & Seal, שקיימת עד היום (אם כי החליפה בינתיים שם ל-Crown Holdings).

21 השיניים

מדוע דווקא 21 שיניים? כאמור, בעיצוב המקורי של פיינטר היו 24, אך עם הזמן התברר שהמספר הזה פחות אידיאלי. תחילה הופחת המספר ל-23, אח"כ 22 ולבסוף 21, ואז התגלה שהמספר הזה מספק את האיטום האידיאלי במינימום סיכון לשבור את הבקבוק, וקלות הפתיחה המירבית.

מהפכה בתעשיית המשקאות

פקק הכתר שינה את העולם. לראשונה, יצרני משקאות יכלו לארוז שתייה מוגזת בביטחון שתשמור על איכותה לאורך זמן ומרחק. חברות כמו קוקה-קולה ומבשלות בירה יכלו להתרחב לשווקים חדשים ולהפיץ את מוצריהן בקנה מידה עולמי.

ההמצאה גם יצרה צורך בהמצאה משלימה – פותחן הבקבוקים. פיינטר עצמו פיתח את הפותחן המקורי, והבין שמכירת כלי הפתיחה היא מודל עסקי נוסף.

מכתר להברגה

פקק הכתר שלט בשוק עשרות שנים, עד שפקק ההברגה (Screw Cap) החל להחליפו בהדרגה משנות ה-60. היתרון המרכזי: אפשרות לפתוח ולסגור מחדש, בניגוד לפקק הכתר החד-פעמי. כיום פקקי הברגה שולטים בשוק המשקאות הקלים, בעוד פקקי כתר נותרו פופולריים בעיקר בתעשיית הבירה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו