"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ניתוח חסר תקדים בסין: אוזן קטועה חוברה לכף רגל ואז הוחזרה לראש

אוזנה של אישה נקטעה בתאונת עבודה קשה, ונזק חמור לראש מנע חיבור מיידי • הרופאים חיברו את האוזן לכף רגלה למשך חמישה חודשים - הליך שלא תועד קודם בעולם

,עודכן
0השמעה
לאחר חמישה חודשי "שימור", האוזן הוסרה מכף הרגל והוחזרה למקום. צילום: Shandong Provincial Hospital

סיפורה של אישה ממחוז שאנדונג שבסין, שאוזנה השמאלית נקטעה בתאונת עבודה והוחזרה לראשה לאחר חמישה חודשי "שימור" על כף רגלה, זוכה בימים האחרונים להד נרחב בתקשורת הסינית והבינלאומית. המקרה יוצא הדופן דווח, בין השאר, על ידי סאות' צ'יינה מורנינג פוסט, בעקבות הדיווח המקורי ב-Qilu Evening News.

התאונה אירעה באפריל האחרון, כאשר האישה עבדה במפעל. במהלך המשמרת נתפס שערה במכונה שקרעה באחת את עור הקרקפת, הפנים והצוואר. לפי הדיווחים, אוזנה השמאלית נמצאה קטועה לצד המכונה. כאשר צוותי החירום הגיעו למקום, מצבה הוגדר קשה.

ד”ר צ’יו שנצ’יאנג תיאר את הפגיעה כ"הרסנית", וציין כי כלי הדם הזעירים סביב האוזן שנקטעה נקרעו לחלוטין. לדבריו, אמנם חלק מכלי הדם על פני הגולגולת נותרו שלמים, אך מצב העור והרקמות היה כה גרוע עד שחיבור מיידי של האוזן לראשה לא היה אפשרי.

ניסיונות לשחזור רגיל נכשלו בשל נזק חמור לעורקים ולוורידים וסיכון גבוה לנמק ברקמות. האוזן עצמה הייתה החלק היחיד שנותר שלם יחסית, אך כלי הדם שבה היו בקוטר של 0.2 עד 0.3 מ"מ בלבד - דקים משערה אנושית.

הרופאים במהלך הניתוח. "רקמה על חוד של מחט",

בשל המבוי הסתום החליט הצוות הרפואי על פתרון חריג. ד”ר צ’יו הציע לבצע השתלה שבה האוזן תחובר באופן זמני לגב כף רגלה של המטופלת. הבחירה בכף הרגל נבעה מכך שהעור והרקמות שם דקים, וניתן למצוא עורקים וורידים בקוטר דומה לאלה של האוזן. למרות שהליך כזה מוכר, חיבור אוזן קטועה לכף הרגל ולאחר מכן החזרתה לראש לא תועד קודם לכן בעולם.

הניתוחהראשון נמשך כעשר שעות. הצוות חיבר כלי דם זעירים במיוחד, תוך תיאור העבודה כ"רקמה על חוד של מחט". ביום החמישי לאחר הניתוח התרחשה חסימה בזרימת הדם, והצוות נאלץ לבצע הקזות דם ידניות תכופות, לעיתים כל רבע שעה, במשך יממה שלמה, ובהמשך עוד מאות פעולות דומות לאורך ימים, עד שזרימת הדם התייצבה.במקביל לשימור האוזן על כף הרגל, עבר ראשה של המטופלת תהליך שיקום נפרד.

במשך חמישה חודשים חיה האישה עם אוזן על גב כף רגלה. היא הקפידה לבדוק אותה מדי בוקר, נעלה נעליים רחבות ורכות, הלכה לאט והגנה עליה בזהירות. הרופאים עודדו הליכות מתונות כדי לשפר את זרימת הדם המקומית. במקביל נערכו ביקורות תכופות בבית החולים, והצוות הרפואי עקב מקרוב אחר אספקת הדם וההתאוששות העצבית הן באוזן והן בראש.

באוקטובר, לאחר שהעור המושתל בראש נקלט והנפיחות ירדה, בוצע השלב השני והמורכב לא פחות: החזרת האוזן למקומה המקורי. הניתוח נמשך כשש שעות וכלל ניתוק האוזן מכף הרגל וחיבור מחדש לראש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר