"לא אמורה להיות שם": שכבה גיאולוגית חריגה התגלה מתחת לברמודה

צוות חוקרים איתר שכבה חריגה שעולה על 20 ק"מ בעוביה מתחת לברמודה. הצוות, בראשות ויליאם פרייזר מקרנגי סיינס בוושינגטון די.סי., שעבד עם הגיאופיזיקאי של אוניברסיטת ייל ג'פרי פארק, דיווח על גוף סלע דל־צפיפות הכלוא בין הקרום האוקייני מתחת לברמודה לבין מעטפת כדור הארץ. 

הצוות הגיע למסקנותיו לפי ניתוח של נתוני רישום גלים מרעידות אדמה רחוקות בתחנה בברמודה ומעקב אחר השינוי במהירות הרעידות כאשר עברו בתת־הקרקע. "מתחת לברמודה יש שכבה נוספת בעובי 20 ק"מ בין הקרום למעטפת, שפשוט לא אמורה להיות שם", אמר פריייזר. 

"בדרך כלל מצפים לקרום האוקייני ואז למעטפת, אבל מתחת לברמודה יש שכבה נוספת בלוח הטקטוני שעליו יושב האי", אמר פרייזר. מדידות הצוות הראו שהחומר קל יותר מסביבתו, תוצאה שפרייזר כינה "חריגה מאוד" ואינה עולה בקנה אחד עם מודלים סטנדרטיים.

ברמודה יושבת על תפיחה של קרקעית הים האטלנטית, שבה הקרום מתרומם בכחצי ק"מ מעל סביבתו, אך הרי הגעש שלה התפרצו בפעם האחרונה לפני כ-31 מיליון שנה. פרייזר הציע שהשכבה הצפה - למעשה רפסודת מגמה מאובנת - עשויה לתמוך באי. "החומר שנותר יכול להיות מה שמחזיק את ברמודה מוגבהת", הוא אמר.

הגיאולוגית שרה מאצה ממכללת סמית', שלא הייתה מעורבת במחקר, הסכימה שהממצאים תואמים את הדגימות הקודמות שלה מליבות האי. "עדיין יש חומר מהימים של פעילות געשית פעילה מתחת לברמודה שעוזר לשמר אותה כאזור תבליט גבוה באוקיינוס האטלנטי", היא אמרה. הניתוחים הכימיים של מאצה הראו סלעים עשירים בפחמן ודלים בסיליקה, מה שמעיד על מקור "מעמקי המעטפת, שסביר שנדחף לשם בזמן היווצרות פנגיאה".

"הבנת מקום כמו ברמודה, שהוא מקרה קיצון, חשובה להבנת אזורים פחות קיצוניים", אמר פרייזר.

הממצאים התפרסמו בכתב העת Geophysical Research Letters.