"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"לא אמורה להיות שם": שכבה גיאולוגית חריגה התגלה מתחת לברמודה

חוקרים איתרו גוף סלע נדיר בעובי 20 ק"מ בין הקרום האוקייני למעטפת כדור הארץ - דבר שאינו עולה בקנה אחד עם מודלים סטנדרטיים

,עודכן
0השמעה
הדמייה של כדור הארץ מהחלל. צילום: Getty Images

צוות חוקרים איתר שכבה חריגה שעולה על 20 ק"מ בעוביה מתחת לברמודה. הצוות, בראשות ויליאם פרייזר מקרנגי סיינס בוושינגטון די.סי., שעבד עם הגיאופיזיקאי של אוניברסיטת ייל ג'פרי פארק, דיווח על גוף סלע דל־צפיפות הכלוא בין הקרום האוקייני מתחת לברמודה לבין מעטפת כדור הארץ.

הצוות הגיע למסקנותיו לפי ניתוח של נתוני רישום גלים מרעידות אדמהרחוקות בתחנה בברמודה ומעקב אחר השינוי במהירות הרעידות כאשר עברו בתת־הקרקע. "מתחת לברמודה יש שכבה נוספת בעובי 20 ק"מ בין הקרום למעטפת, שפשוט לא אמורה להיות שם", אמר פריייזר.

"בדרך כלל מצפים לקרום האוקייני ואז למעטפת, אבל מתחת לברמודה יש שכבה נוספת בלוח הטקטוני שעליו יושב האי", אמר פרייזר. מדידות הצוות הראו שהחומר קל יותר מסביבתו, תוצאה שפרייזר כינה "חריגה מאוד" ואינה עולה בקנה אחד עם מודלים סטנדרטיים.

ברמודה יושבת על תפיחה של קרקעית הים האטלנטית, שבה הקרום מתרומם בכחצי ק"מ מעל סביבתו, אך הרי הגעש שלה התפרצו בפעם האחרונה לפני כ-31 מיליון שנה. פרייזר הציע שהשכבה הצפה - למעשה רפסודת מגמה מאובנת - עשויה לתמוך באי. "החומר שנותר יכול להיות מה שמחזיק את ברמודה מוגבהת", הוא אמר.

הגיאולוגית שרה מאצה ממכללת סמית', שלא הייתה מעורבת במחקר, הסכימה שהממצאים תואמים את הדגימות הקודמות שלה מליבות האי. "עדיין יש חומר מהימים של פעילות געשית פעילה מתחת לברמודה שעוזר לשמר אותה כאזור תבליט גבוה באוקיינוס האטלנטי", היא אמרה. הניתוחים הכימיים של מאצה הראו סלעים עשירים בפחמן ודלים בסיליקה, מה שמעיד על מקור "מעמקי המעטפת, שסביר שנדחף לשם בזמן היווצרות פנגיאה".

"הבנת מקום כמו ברמודה, שהוא מקרה קיצון, חשובה להבנת אזורים פחות קיצוניים", אמר פרייזר.

הממצאים התפרסמו בכתב העת Geophysical Research Letters.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר