"מהנהר ועד הים"? כך מפה מ-1525 השפיעה על רעיון הגבול המדיני המודרני

מחקר חדש מאוניברסיטת קיימברידג' טוען שמפה מודפסת של ארץ ישראל, שנכנסה לראשונה לתנ"ך לפני 500 שנה - ואף הודפסה בטעות כשהים התיכון מופיע ממזרח לישראל - תרמה באופן משמעותי לאופן שבו נוצרה בתרבות המערבית המחשבה על גבולות, טריטוריה ומדינות לאום.

המאמר, שפורסם ב-Journal of Theological Studies, נכתב בידי פרופ' נייתן מקדונלד, מומחה לפרשנות המקרא מאוניברסיטת קיימברידג'. לדבריו, מפות ארץ הקודש שבספרי התנ"ך מהמאה ה-16 ואילך לא רק שינו את אופן הקריאה בתנ"ך, אלא גם השפיעו על הדרך שבה אנשים הבינו מהו גבול מדיני ומהי מדינה.

המחקר מתרכז במפה שהכין לוקאס קראנאך האב, צייר וחוקר מפורסם של תקופת הרפורמציה, שנדפסה בשנת 1525 במהדורת התנ"ך בגרמנית שהוציא לאור כריסטוף פרושאואר בציריך. במפה זו, הים התיכון מופיע בצד ימין, כאילו הוא במזרח הארץ ולא במערבה.

"בבית הדפוס כנראה לא היה אף אחד שהכיר מספיק טוב את הגאוגרפיה של המזרח התיכון כדי להבין שמשהו כאן הפוך", אומר מקדונלד. למרות הטעות, המפה הזו הפכה לדגם - ומאז, ברוב ספרי התנ"ך בעולם הופיעו בסוף כרך המפות.

המפה של קראנאך מציגה שני דברים עיקריים: תחנות מסע בני ישראל במדבר, וחלוקת ארץ כנען ל-12 שבטי ישראל. חלוקה זו, לפי מקדונלד, נשענה על מסורת נוצרית מוקדמת שהתבססה על ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו, ופישטה את התמונה המסובכת והסתירות הרבות בספר יהושע. "הטקסט המקראי עצמו לא נותן תמונה אחת ברורה של אילו ערים ואילו אזורים שייכים לכל שבט", הוא מסביר. "המפה עזרה לקוראים לדמיין חלוקה מסודרת, גם אם לא הייתה מדויקת מבחינה היסטורית או גאוגרפית".

לדברי מקדונלד, ההקשר ההיסטורי של הדפסת התנ"ך חשובה. בציריך של המאה ה-16 בשוויץ תפסה הקריאה בתנ"ך מקום מרכזי. תמונות ופסלים דתיים נאסרו בהרבה כנסיות, אך מפות ארץ הקודש הפכו לסוג של "עלייה וירטואלית לרגל".

מקדונלד מתעמת, בין השאר, עם עבודתו של ההיסטוריון ג'ורדן בראנץ', שטען שמפות מודרניות שיקפו תהליך פוליטי שכבר התרחש, מעבר מתפיסה של שלטון כ"רדיוס" שיוצא ממרכז, לתפיסה של שטח הומוגני תחום בקווים ברורים. מקדונלד טוען שהמקרה של ארץ הקודש מסבך את הסיפור הזה: כבר במפות מימי הביניים של א"י חולקה המפה לרצועות שבטיות ברורות, וממפות אלו, שנוצרו ממניעים דתיים, עבר דפוס הגבולות למפות העולם המודרני.

כך, טוען מקדונלד, רעיונות מודרניים על מדינות לאום ועל גבולות ברורים הוקרנו אחורה אל תוך הטקסט המקראי. "מפות התנ"ך שסימנו את נחלת השבטים היו סוכן חשוב בהפצה של דימוי עולם שבו לכל עם יש טריטוריה סגורה משלו", הוא אומר. "טקסט שאינו עוסק בגבולות פוליטיים במובן המודרני הפך, בעיני רבים, להוכחה לכך שאלוהים עצמו קבע את סדר המדינות".