"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
המקור המפתיע של נוגד הארס החדשני
הרעלת נחשים מופיעה ברשימת 21 המחלות הטרופיות המוזנחות של ארגון הבריאות העולמי, והארגון שואף להפחית את מספר מקרי המוות העולמי בחצי עד 2030 • המחקר החדש יוזיל את הפקת הנוגדנים
נחש ארסי. צילום: balouriarajesh / pixabay

המקור המפתיע של נוגד הארס החדשני

הרעלת נחשים מופיעה ברשימת 21 המחלות הטרופיות המוזנחות של ארגון הבריאות העולמי, והארגון שואף להפחית את מספר מקרי המוות העולמי בחצי עד 2030 • המחקר החדש יוזיל את הפקת הנוגדנים

,עודכן
0השמעה
[object Object]

קונסורציום בינלאומי בהנהגתו של פרופ' אנדראס לאוסטסן-קיל מהאוניברסיטה הטכנולוגית של דנמרק דיווח על פיתוח נוגדן חדשני לארס נחשים. הנוגדן משלב שמונה שברי נוגדנים זעירים שמקורם באלפקה אחת ולמה אחת כדי לנטרל את הרעל של 17 מתוך 18 הנחשים הארסיים הקטלניים ביותר באפריקה.

נתונים שפורסמו בכתב העת המדעי Nature הראו שהקוקטייל חסם שבע משפחות רעלים עיקריות והשיג ביצועים טובים יותר מנוגדן שמופק מסוסים. לפי Popular Science, באפריקה שמדרום לסהרה נרשמים יותר מ-7,000 מקרי מוות מנשיכות נחשים וכ-10,000 קטיעות גפיים מדי שנה, בעוד שמספר מקרי המוות העולמי מגיע ליותר מ-100,000.

הצוות חיסן את האלפקה ואת הלמה עם נסיובים של 18 נחשים, בהם ממבות שחורות וירוקות, וקוברות. בניסויים שנערכו על עכברים, ערבוב מראש של הארס עם הנסיוב הציל בעלי חיים שנפגעו מ-17 מתוך 18 המינים.

אלפקה. יעילה יותר מסוס,צילום: אי.פי

הרעלת נחשים מופיעה ברשימת 21 המחלות הטרופיות המוזנחות של ארגון הבריאות העולמי, והארגון שואף להפחית את מספר מקרי המוות העולמי ב-50% עד 2030.

נוגדנים שמופקים מנוזל הפלזמה של סוסים נחשבים ליקרים, יעילים רק להכשות של כמה מיני נחשים ונוטים לגרום לתגובות אלרגיות. "דם הסוסים מטוהר קלות ואז ניתן לאנשים שננשכו על ידי נחש ארסי. הנסיוב יעיל, אך עלול לגרום לתופעות לוואי מזיקות - זה כמו לקבל עירוי דם מסוס", הסביר לאוסטן-קיל.

החוקרים העריכו שהמעבר לקוקטייל החדש יפחית את עלות הייצור בכ-50% מהמחיר הנוכחי. "המדינות שנפגעו הקשה ביותר הן לרוב עניות ובעלות כוח קנייה מוגבל", ציין לאוסטן-קיל. "אנחנו מקווים שמישהו ישקיע בפרויקט. לנוגדן שלנו יש פוטנציאל לשנות באופן מהותי את הטיפול בנשיכות נחשים ברחבי העולם".

לדבריו, אם המיזם יזכה לתמיכה מספקת, הנוגדן יוכל להגיע לניסויים בבני אדם בתוך שנתיים ולהגיע לשוק בתוך 4-3 שנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו