"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"כמו מכונת זמן": מדענים גילו בועת אוויר מלפני 6 מיליון שנים באנטארקטיקה

הגילוי ההיסטורי מספק הצצה לאקלים הקדום ולמגמות סביבתיות • המדענים מתכננים להוציא מדדים מכיסי האוויר המיקרוסקופיים כדי להבין נקודות מפנה אפשריות • החוקרים: "רק גירדנו את פני השטח, צפויים להגיע נתונים חדשים"

,עודכן
0השמעה
קרחונים נמסים באנטארטיקה. צילום: GettyImages

במזרחאנטארקטיקהנחשפה לאחרונה ליבת קרח עם כיסי אוויר שהגיל המיוחס לה הוא 6 מיליון שנים - יותר מפי שניים מהגיל של כל דגימה שתוארכה בעבר.גילוי זה מאפשר למדענים להציץ לתקופות קדומות בכדור הארץ ולבחון את האקלים והמגמות האקלימיות מזווית חדשה ומדויקת.

"ליבותקרחהן כמו מכונות זמן", הסבירה שרה שקלטון, חוקרת קרחונים במכון האוקיאנוגרפי וודס הול. "הן מאפשרות לנו לראות איך נראה כדור הארץ שלנו בעבר". את המחקר הובילו שקלטון וג'ון היגינס, גיאוכימאי מאוניברסיטת פרינסטון, כחלק מקונסורציום לחקר קרח עתיק (COLDEX).

במהלך העבודה בשטח הוצאו שלוש ליבות עיקריות מעומק של 150, 159 ו-206 מטרים מתחת לפני השלג, שם הרוחות מסירות את השכבות העליונות ומאפשרות לחשוף את הקרח העתיק.

אד ברוק, פליאוקלימטולוג (חוקר אקלים) מאוניברסיטת אורגון ומנהל תאגיד המחקר, ציין כי מדובר בממצא המשמעותי ביותר שהתגלה עד כה במסגרת פעילות הקונסורציום. החוקרים תיארכו את הדגימות באמצעות מדידת היחס בין ארגון-40 לארגון-36 בגז הכלוא בקרח.

אנטארקטיקה הייתה חמה בכ-12 מעלות צלזיוס לפני 6 מיליון שנים, ולאחר מכן התקררה באותה מידה,צילום: משה שי

ניתוח איזוטופים של חמצן הצביע על כך שמזרח אנטארקטיקה הייתה חמה בכ-12 מעלות צלזיוס לפני 6 מיליון שנים, ולאחר מכן התקררה באותה מידה - מדידה ישירה ראשונה של מגמה אזורית ארוכת טווח כזו.

"הצלחנו לבנות ספרייה של 'תמונות מצב אקלימיות' שהן בערך פי 6 יותר ישנות מכל נתוני ליבת הקרח שדווחו בעבר", הסביר היגינס. כעת מתכננים המדענים למדוד את רמות הפחמן הדו-חמצני והמתאן בכיסי האוויר המיקרוסקופיים, כדי לשכלל את ההבנה של התנהגות האקלים בעבר ולזהות נקודות מפנה אפשריות.

הגילוי מצטרף למאמץ נרחב להבין את האקלים בתקופות מוקדמות יותר, לצד פרויקטים דומים של British Antarctic Survey, שהשיגה לאחרונה ליבה רציפה בת 1.2 מיליון שנים, ו-European Beyond EPICA, שמכוון למציאת קרח עתיק אף יותר.

"רק גירדנו את פני השטח של מה שאפשרי", אמרה שקלטון. "צפויות להגיע לוחות נתונים נוספים וליבות חדשות שיאפשרו לנו להבין את הקשרים בין טמפרטורה, גזי חממה ומפלס הים בעבר הרחוק של כדור הארץ".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר