"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הטוסט חייך אליכם? זה לא רק בדמיון שלכם

מחקר חדש חושף שהמוח שלנו לעתים מגיב חזק יותר לפרצופים מדומים מאשר לפנים אמיתיות - ומפרש אותם בצורה שונה • והפרצוף על הטוסט? הוא לגמרי מצליח לגנוב לכם את הקשב

,עודכן
0השמעה
הפרצופים שבמוח: למה אתם רואים עיניים בכל מקום. צילום: מידג'רני

אם גם לכם יצא לראות עיניים על קיר, חיוך במכסה פח או מבט עצוב מתוך שקית תפוצ'יפס, ייתכן שחוויתם תופעה נפוצה בשם "פראידוליה": הנטייה לזהותפנים אנושיותבתוך עצמים דוממים. כעת, מחקר חדש מאוניברסיטת סארי שבבריטניה מגלה כי המוח שלנו לא רק מבחין בפרצופים כאלה, אלא גם מגיב אליהם חזק יותר מאשר לפרצופים אמיתיים.

מחקר חדש חושף - המוח שלנו מגיב חזק יותר לפרצופים מדומים,צילום: מידג'רני

החוקרים ערכו סדרת ניסויים שבה השתתפו 54 נבדקים, ובחנו כיצד הקשב שלנו מושפע ממבטים - בין אם של אדם אמיתי שמביט הצידה, ובין אם של חפץ שנראה כמו פנים. התוצאה - בשני המקרים תשומת הלב הופנתה באופן מובהק, אבל דרך פעולה שונה לחלוטין.

"כשאנחנו רואים פנים אמיתיות, אנחנו מתמקדים בעיקר בעיניים ובכיוון שלהן" - מסבירה ד"ר די פו, חוקרת מוח שהתמקדה בתפיסת פנים. "אבל כשאנחנו רואים פנים מדומיינות, התגובה נובעת מהמבנה הכללי - איפה 'העיניים' ממוקמות ואיך הן מסודרות - וזה דווקא יוצר תגובה חזקה יותר של מערכת הקשב".

"כשאנחנו רואים פנים אמיתיות, אנחנו מתמקדים בעיקר בעיניים ובכיוון שלהן" - מסבירה דוקטור די פו,צילום: מידג'רני

המסקנות של החוקרים חורגות מהתחום הקוגניטיבי. לדבריהם, הגילוי עשוי להשפיע על תחומים כמו פרסום, עיצוב מוצר וחוויית משתמש. "אם משלבים בעיצוב אלמנטים שמזכירים פרצוף - גם אם מדובר בדמיון בלבד - זה עשוי לגרום לאנשים להתעכב, להרגיש שמביטים בהם, ולהיזכר יותר במוצר".

אז בפעם הבאה שאתם מרגישים שמדפסת מסתכלת עליכם או שהשקע בקיר "קורץ" לעברכם - דעו שזה לא רק בראש שלכם. זו תגובה עמוקה, הישר מהמוח, שמופעלת בכל פעם שהוא חושב שהוא מזהה פנים - גם כשהם לא באמת שם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר