"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אנחנו עושים את זה כל הזמן - וזה מעוות לנו את הפנים

מדעני מוח, כירורגים ואפילו פודקאסטרים מזהירים: ההרגל הבעייתי הזה מעצב מחדש את הפנים שלנו, וזה נראה רע

,עודכן
0השמעה
תשמרו על העיניים שלכם שלא ייפלו. צילום: Getty Images

בואו נודה באמת, הפנים האנושיות במשבר. זו לא רק תחושת בטן או עוד פילטר מוגזם בטיקטוק - מדעני מוח, כירורגים ופודקאסטרים חדי עין מזהירים: אנחנו מעצבים מחדש את הפנים שלנו, וזה נראה רע.

הסיבה?נשימהדרך הפה. כן, ההרגל התמים הזה, שהתחיל כשנזלת תקפה אתכם או כששוב נרדמתם מריירים מול נטפליקס, עלול להיות הסיבה שהלסת והעיניים שלכם מאבדות צורה ומשנות מיקום. זה נשמע כמו סרט מדע בדיוני עם סוף אפוקליפטי, שבו נגזר על כולנו להפוך כעורים - אבל הראיות מצטברות, ויש לכך גם הסבר מדעי.

ההייפ התחיל בסרטון ויראלי מ-2024 שצבר עשרות אלפי לייקים. בסרטון תועד כירורג אנונימי מסביר על התופעה. הכירורג נעלם מאז באורח פלא מהרשת, אבל ההסבר המדאיג שלו הספיק להכות גלים ולעורר סערה שממשיכה עד היום: מי שנושם מהפה בהשוואה למי שנושם מהאף, מפתח מצב של עיניים נפולות, לסת נסוגה ואפילו גבנון באף.

ההסבר? כשאנחנו נושמים מהפה, הלסת נשמטת, הלשון צונחת והגרביטציה עושה את שלה כשהיא מושכת את תווי הפנים כלפי מטה - לתמיד.

זה לא סתם מיתוס אינטרנטי. ד"ר אנדרו הוברמן, מדען מוח בסטנפורד וכוכב פודקאסטים, מזהיר מזה שנים: נשימה דרך הפה, במיוחד אצל ילדים, מעוותת את מבנה הפנים - שיניים עקומות, סגר לא תקין ולסת שעוזבת את המקום הטבעי שלה. לדבריו, הלסת נעה לכיוון הצוואר והעיניים נהיות נפולות כי הסינוסים פחות פעילים. במילים אחרות: פחות בראד פיט, יותר פסל שעווה נמס.

הסינוסים שלנו הם "פלסטיים" - ואפשר לעצב אותם מחדש עם הרגלים נכונים,צילום: GettyImages

המדע, הסינוסים והנשימה מהאף

אז מה הסיפור עם נשימה מהאף? האף שלנו הוא פילטר, מכשיר לחות ומגביר חמצן והכל בו זמנית. מחקרים מראים שנשימה מהאף מגבירה ייצור חנקן חד חמצני - מולקולה שמסייעת להעברת חמצן לשרירים ולריאות. בנוסף, האף גם לוכד אבק, אבקה וחלקיקים מסוכנים לפני שהם חודרים לריאות.

נשמתם מהפה? אפשרתם לכל הרעלים כניסה חופשית. נשימה כזו קשורה גם לריח רע מהפה, נחירות, מחלות חניכיים ואפילו זיהומים נשימתיים חוזרים.

אך אל תאמרו נואש, יש גם חדשות טובות: לא נגזר עלינו עתיד של תווי פנים נפולים וסינוסים סתומים. לדברי ד"ר הוברמן, הסינוסים הם "פלסטיים" ואפשר לעצב אותם מחדש עם הרגלים נכונים. ההמלצה שלו? תתחילו לנשום מהאף, במיוחד בזמן פעילות גופנית. עם הזמן זה ירחיב את הסינוסים ויהפוך את הנשימה מהאף לטבעית וקלה.

מאידך, אל תמהרו להדביק את הפה בלילה. מומחים מזהירים מהטרנד המסוכן הזה, שהתפשט ברשתות החברתיות והפך ויראלי במיוחד בטיקטוק: הוא עלול לגרום לחרדה, גירוי ואפילו קושי בנשימה אם האף סתום. במקום זה, התמקדו בבסיס: נקו את מעברי האף, תרגלו נשימות איטיות ועמוקות ואם אתם עדיין מתקשים פנו לרופא.

השורה התחתונה: בפעם הבאה שאתם תופסים את עצמכם יושבים עם פה פתוח מול המסך, זכרו: זה לא רק עניין של נימוס, זו סוגייה בריאותית ואסתטית. לא צריך ניתוחים, לא צריך פילטרים, רק להחזיר לעצמנו את מה שהגוף כבר יודע לעשות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר