מאיפה מגיעה האינטליגנציה שלנו - מאמא, מאבא או בכלל ממקום אחר?

האם האינטליגנציה שלנו מגיעה מאמא, מאבא או בכלל כתוצאה של הסביבה שבה גדלנו? שנים של מחקר גנטי, פסיכולוגי וחברתי מנסים לפצח את החידה.

הגנטיקה, ללא ספק, מניחה את הבסיס. אינטליגנציה היא תכונה מורכבת שמושפעת ממאות ואולי אלפי גנים, כל אחד מהם תורם תרומה קטנה לפוטנציאל הקוגניטיבי של הילד. מחקרי GWAS עורכים סריקות גנום רחבות היקף ומשווים דנ"א של אלפי אנשים כדי לאתר גנים המשפיעים על תכונה מסוימת. במחקרים הללו זוהו מאות וריאציות גנטיות שמקושרות ליכולות קוגניטיביות, אך אף אחת מהן לא "קובעת" לבדה את רמת האינטליגנציה.

מחקרי תאומים, המשווים בין תאומים זהים ולא זהים, מראים שהגנטיקה מסבירה כ-50 אחוז מהשונות באינטליגנציה והשאר תלוי בסביבה, חינוך, תזונה ומזל.

לא כל הגנים נולדו שווים

כרומוזום X נושא גנים רבים הקשורים להתפתחות המוח. מכיוון שלנשים יש שני כרומוזומי X ולגברים רק אחד, אמהות תמיד מעבירות X לילדיהן - בעוד אבות מעבירים X לבנות ו-Y לבנים. מחקרים מאוניברסיטת קיימברידג' הדגישו את תרומת כרומוזום X, ואכן יש ראיות לכך שלגנים האימהיים יש השפעה חזקה על מבנה המוח. עם זאת, חשוב לזכור שמלבד כרומוזומי המין, שני ההורים מעבירים באופן שווה 22 זוגות של כרומוזומים אוטוזומליים - שם נמצאת מרבית המידע הגנטי שלנו.

התרומה של ההורים אינה מסתכמת בגנטיקה - הם משפיעים גם דרך עיצוב הסביבה, דוגמה אישית ועידוד סקרנות. מחקרי תאומים ומשפחות מראים שוב ושוב: גם כשהגנטיקה חזקה, הסביבה, אותה יוצרים (בין היתר) שני ההורים, יכולה לשנות את התמונה לחלוטין. בית עשיר בשיחה, גירויים קוגניטיביים, חינוך איכותי ותזונה טובה, כל אלה יכולים להקפיץ את היכולות של הילד הרבה מעבר למה שהגנטיקה לבדה קובעת.

מחקר טרמן, מחקר אורך שנערך באוניברסיטת סטנפורד, עקב במשך עשרות שנים אחרי 1,500 ילדים מחוננים. המחקר גילה שמלבד הפוטנציאל הגנטי, גם תמיכה משפחתית, חינוך איכותי וסביבה מעשירה היו קריטיים למימוש הפוטנציאל של הילדים.

בהקשר זה חשוב גם לציין את אפקט פלין - תופעה מתועדת במדעי החברה, לפיה מדדי ה-IQ של אוכלוסיות בעולם עולים בהתמדה מדור לדור. ההסבר המרכזי לכך הוא שיפור בתנאי חיים, חינוך ותזונה - כלומר, השפעה סביבתית ולא גנטית.

מחקרים מצביעים על כך שגנים מסוימים "מופעלים" או "מכובים" בהתאם לתנאים סביבתיים - תחום הנקרא אפיגנטיקה, שחוקר כיצד הסביבה משפיעה על ביטוי הגנים בפועל. כך, ילד עם פוטנציאל גנטי גבוה לא יגיע להישגים בלי סביבה תומכת, ולהיפך: גם ילדים עם פרופיל גנטי "ממוצע" יכולים לפרוץ קדימה בסביבה מעשירה.

מיתוסים נפוצים כמו "האינטליגנציה מגיעה מהאמא" או "IQ הוא מדד מוחלט", פשוט לא עומדים במבחן המדע והמציאות. אינטליגנציה היא תכונה דינמית - לא קבועה מלידה, לא תלויה בהורה אחד ולא נמדדת רק במבחן אחד. גם יצירתיות, אינטליגנציה רגשית וגמישות מחשבתית הם חלק מהתמונה.

שילוב בין גנטיקה, נוירולוגיה ופסיכולוגיה צפוי להעמיק את ההבנה שלנו, ואולי אף לאפשר התאמה אישית לחינוך לכל ילד. אז בפעם הבאה שמישהו במשפחה מתעקש שהילד "קיבל את זה רק מהצד שלו", זכרו: האינטליגנציה היא שטיח צבעוני של גנים, חוויות וסביבה - וכל ניסיון לפשט אותה למשוואה גנטית אחת הוא החמצה של כל הסיפור.