"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"ירידה של יותר מ-90%": מתחזים המליצו על השקעות בוואטסאפ והמניה קרסה תוך שעות
גולשים רבים הצטרפו לקבוצות באפליקציית המסרים ששתחזו לדמויות בולטות בתחום הפיננסי ושהמליצו על השקעות שונות • אחת ההמלצות הבולטות היה מניה של חברת OST, שנפלה זמן קצר לאחר מכן • מערך הסייבר הלאומי: "כך אפשר להימנע מעוקץ פיננסי"
השקעות (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

"ירידה של יותר מ-90%": מתחזים המליצו על השקעות בוואטסאפ והמניה קרסה תוך שעות

גולשים רבים הצטרפו לקבוצות באפליקציית המסרים ששתחזו לדמויות בולטות בתחום הפיננסי ושהמליצו על השקעות שונות • אחת ההמלצות הבולטות היה מניה של חברת OST, שנפלה זמן קצר לאחר מכן • מערך הסייבר הלאומי: "כך אפשר להימנע מעוקץ פיננסי"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

גולשים רבים ברשתות החברתיות פרסמו לאחרונה תלונות עלחשבונות פיקטיביים של דמויות מוכרות, ביניהן יוצר התוכן מיכה סטוקס, שקוראות לכאורה להצטרפות לקבוצות וואטסאפ לייעוץ פיננסי.

הבורסה לניירות ערך של ניו-יורק (ארכיון)

באותן קבוצות וואטסאפ, אחת ההמלצות הבולטות הייתה על מניה של חברה בשם OST, שקרסה זמן קצר לאחר מכן - כך לפי אותם הגולשים.

"שילמתי 17 אלף שקל כדי ללמוד שיעור לחיים שאין כזה דבר עצה בחינם ואין כסף קל", שיתף גולש אנונימי בקבוצת הפייסבוק "חתול פיננסי". "לפני חודש התחלתי לראות סרטונים של מיכה סטוקס כדי להחכים פיננסית. בין הדפדופים בפייסבוק הופיעה לי פרסומת עם סרטון שלו, שבו הוא מזמין אותי להצטרף לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלו. מילאתי טופס רישום עם הטלפון שלי ותוך דקה צורפתי לקבוצה שאי אפשר לראות את המשתתפים בה. ההמלצות בקבוצה לא איחרו לבוא - בעיקר על מניה של חברה בשם OST".

אחרי עלייה מסוימת במניות החברה, כפי שאכן הובטח - החברה קרסה בקצב מסחרר, והביאה להפסדי ענק של אותם המשקיעים.

"כל יום המניה עלתה בכ-5-3 אחוזים. אחרי כשבוע אמרתי שאני אצטרף לחגיגה והשקעתי 10 אלף שקלים... אתמול פתאום אני מקבל הודעה בקבוצה: 'מסתמן שהייתה מכירה המונית של המניה בידי קבוצה של משקיעים. לא לדאוג'. התחלתי להבין שהכל פה זה תרמית. כמה שעות שאני מרפרש את המניה ולא רואה שום תנועה. אחרי ארבע שעות אני פותח ורואה שהמניה התרסקה - ירידה של יותר מ-90%. יצאתי עם בערך 600 דולר ביד", הוא מספר.

ההמלצות בקבוצה הוואטסאפ לא איחרו לבוא (אילוסטרציה),צילום: קאנבה

לא מדובר במקרה פרטי בלבד. לאחרונה, מיכה סטוקס בעצמו, הודיע לקהל העוקבים שלו כי הוא מודע לכך שמתחזים אליו ברשתות החברתיות - ולכן הוא חוזר ומדגיש כי לא מדובר בו.

למרות כל האמור לעיל, חברת Ostin Technology הסינית (OST) התנערה מאחריות כלפי המקרה: "לחברה אין עניינים מהותיים שלא פורסמו, והיא אינה מודעת לסיבות הספציפיות לתנודות החריגות במחירי המניות", פורסם בהצהרה מטעמה.

כך תתגוננו מפני מתחזים

בעקבות המקרה, שהביא לפגיעה קשה בכיסם של לא-מעט משקיעים בארץ ובעולם, מערך הסייבר הלאומי חשף כי מתחילת השנה הנוכחית טיפל המערך בכ-43 אלף קישורים זדוניים ומזיקים. עוד נמצא כי בין הגופים שהכי מתחזים אליהם, בולטות החברות הפיננסיות כדוגמת כאל, בנק לאומי, ביט, ישרכארט, בנק הפועלים ופייפאל.

בעקבות המקרה האמור, מערך הסייבר הלאומי פרסם לאחרונה מדריך להתגוננות מול התחזות לקבוצות של השקעות פיננסיות:

בדקו את הפרסומת והצליבו מידע באינטרנט- אם איש מוכר ממליץ על השקעה מסוימת, כדאי לבדוק בפרופיל או באתר הרשמי שלו אם יש אזכור לכך, או לחלופין אזהרה מהתחזות אליו בהקשר זה. ניתן לבדוק גם מול מוקד החברה הרשמית אם מדובר בפרסום שלהם.

היזהרו מהצטרפות לקבוצות לוואטסאפ שמבטיחות מידע פיננסי- ובכל מקרה אין לשתף שם פרטים אישיים או פיננסיים ואין ללחוץ על קישורים שמועברים בקבוצה כזו.

אל תמהרו להזין את פרטי האשראי שלכם,צילום: benzoix / freepik

ראיתם משהו חשוד? דווחו מיד- או בכפתור הדיווח ברשתות החברתיות, או לגוף שאליו מתחזים, או למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי.

אל תמהרו להזין פרטים- במיוחד לא כרטיס אשראי, תעודת זהות או פרטים על חשבון הבנק. חפשו אתר רשמי וערבונות לכך שלא מדובר בעוקץ. לעיתים לאחר זמן מה ההונאה מזוהה ואז הקישור הופך לא פעיל ונחסם ולכן מומלץ להמתין.

בידקו קישורים חשודים- כגון בדיקה בשירות Scan My SMS שעובד עם מערך הסייבר הלאומי או באתר מערך הסייבר הלאומי שם מופיעות אזהרות גם מאתרי פישינג.

ממשטרת ישראל נמסר:"אנו ממליצים למי שרואה עצמו כנפגע מעבירה פלילית להגיש תלונה בתחנה הקרובה לביתו או באמצעות תלונה מקוונות.
כל תלונה המעלה חשד לביצוע עבירה פלילית נבחנת ע״י המשטרה ובמקום בו קיים יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה פלילית ובהתאם לכל מקרה ונסיבותיו נפתחת חקירה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו