פריצת דרך במשבר המזון? חוקרים מפתחים דרך לגידול בשר שרימפס מתורבת

הביקוש ההולך וגדל למקורות מזון שיבטיחו בעתיד את היכולת להאכיל את האנושות - שגדלה בשנים האחרונות ברמה מעריכית - מחייב את עולם המחקר להציע פתרונות חדשניים להגברת ביטחון המזון העולמי. אחד התחומים עליהם ביטחון המזון יוכל להישען הוא גידול בשר במעבדה, והפעם מדובר על בשר שרימפסים. הליך זה יחליף את שיטות החקלאות הימית המסורתית הקיימת כיום הנשענת על דיג וחקלאות ימית.

רעיון גידול בשר השרימפסים במעבדה יוצא כעת לדרך בשיתוף פעולה בינלאומי בין חוקרים מארה"ב ומישראל. קבוצת המחקר של פרופ' אמיר שגיא מאוניברסיטת בן גוריון בהובלת ד"ר סימי ויל, בשיתוף עם ד"ר רבקה אופיר ממו"פ ערבה ועמיתם ד"ר ניטין ניטין מאוניברסיטת קליפורניה דיוויס, זכו יחד במענק מחקר תלת-שנתי של קרן BARD בסכום של 600 אלף דולר. במסגרת המחקר הם מקווים לבנות את תשתית המחקר הנדרשת עבור הדפסת פירות ים על מצע צמחי.

לפרויקט החלוצי יש שתי בעיות עיקריות המעכבות את ההתקדמות בתחום. האחת - טרם פותחו קווי תאי גזע פלוריפוטנטיים (בעלי יכולת להתמיין לכל סוגי התאים) של סרטנים. השנייה - יש צורך בתשתיות גידול טבעיות (מהצומח) במקום חומרים סינתטיים, כדי להפוך את התהליך לידידותי יותר לסביבה ובטוח לצריכה.

המחקר שואף לפתור את שתי הבעיות. עבודת המחקר תכלול שימוש בתאי גזע עובריים של מין השרימפס "Macrobrachium rosenbergii", וגידולם על תשתיות צמחיות אקולוגיות. עוד בטרם הגשת הצעת המחקר, הצליח צוות החוקרים הישראלי לפתח תרבית ראשונית של תאים עובריים של השרימפס הנ"ל, שהחזיקה 90 יום וכללה גם תאי גזע וגם תאים ממוינים.

זהו צעד חשוב לעבר עריכת גנים בתרבית ושליטה בהתמיינות תאים לרקמות שונות (למשל - שריר). במקביל פיתח הצוות האמריקני תשתיות טבעיות וידידותיות לסביבה לתרבית תאי בשר ימי, תוך שימוש בעלי בננות שעברו תהליך של דה-צלולציה (הסרת תאים).

מטרות המחקר העיקריות הן ליצור קווים יציבים של תאי גזע פלוריפוטנטיים מהשרימפס, ולשלבם עם תשתיות מהצומח. בנוסף לכך, הם מקווים לפתח פרוטוקולים שיאפשרו את התמיינות התאים לרקמת שריר - כך שניתן יהיה לייצר בשר שרימפס מתורבת.

שיטות הפעולה של צוותי המחקר כוללות:

1. העשרה של תאי גזע פלוריפוטנטיים מתוך התרבית הראשונית, בעזרת פקטורי גדילה וחומרים ביוכימיים.

2. שימוש בטכנולוגיית עריכת גנים, כדי להשתיק גנים המעכבים פלוריפוטנטיות.

3. שילוב התאים הפלוריפוטנטיים בתשתיות צמחיות והכוונתם להתמיין לתאי שריר - בהתבסס על פרוטוקולים קיימים מתאי גזע של יונקים.

פרופ' אמיר שגיא, אוניברסיטת בן גוריון: "עקב דייג יתר וניצול משאבי סביבה, הביקוש לחלבון מהים עולה על ההיצע. קבוצת המחקר שלי עסקה שנים במחקר ביולוגי, שפותחו ממנו ביוטכנולוגיות לגידול בר-קיימא של סרטני מים. כוונתנו כעת לתמוך בייצור מוצרים מהים בדרך של חקלאות תאית, על בסיס תרביות תאים וסיבים צמחיים. אנו מקווים לסייע בהקטנת הפגיעה בסביבה החופית והימית לטובת איכות חיינו ולטובת הדורות הבאים".

פרופ' יורם קפולניק, מנכ"ל קרן BARD: "המעבר לגידול ימי מתורבת הוא לא רק פריצת דרך מדעית - אלא גם מענה חיוני למשבר גלובלי בביטחון התזונתי. זהו צעד חשוב ביצירת מערכת מזון בטוחה יותר, ירוקה יותר, וחסינה יותר לשינויים הגלובליים שאיתם כולנו מתמודדים".