כשנשים מרוויחות יותר: זו ההשפעה הנפשית על גברים

כסף וכוח תמיד היו קשורים זה בזה בכל תחומי החיים - והתא המשפחתי מדגים זאת היטב לאורך ההיסטוריה. כיום, כאשר יותר נשים מרוויחות יותר מבני זוגן, עולה השאלה: כיצד משפיע השיפט הזה ביחסים?

סקירה מחקרית שערך ה-BBC מבקשת לתת לכך מענה. מחקר מאוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי בארה"ב בחן 42 זוגות הטרוסקסואליים שבהם האישה מספקת 80-100 אחוז מהכנסת המשפחה. במחקר, המבוסס על ראיונות עומק, התגלו תגובות מטרידות.

"זה פוגע קצת בגאווה שלך שאשתך היא זו שיוצאת ומרוויחה את כל הכסף", סיפר דייב, אחד המשתתפים במחקר, על מעמדו כאב שנשאר בבית. משתתף אחר, טום, התלונן: "אני גבר שבגברים... אתה אומר להם שאתה נשאר בבית, והם חושבים שאתה נשי". משתתף שלישי, ברנדון, אף חשף שבני משפחתו כינו אותו "כלבת הבית".

מחקר מאוניברסיטת דרהאם באנגליה ניתח נתוני הכנסה ואבחנות בריאות נפשית משוודיה לאורך עשור. החוקרים גילו כי בשלב שבו נשים החלו להרוויח יותר מבני זוגן הגברים, חלה עלייה באבחנות בריאות נפש בקרב גברים. בעוד שהייתה עלייה של עד שמונה אחוזים באבחנות בריאות נפש עבור כל המשתתפים שבני זוגם הרוויחו יותר - כולל נשים - נצפתה עלייה בולטת יותר של עד 11 אחוז בקרב גברים באופן כללי.

הלחץ החברתי על גברים להיות המפרנסים העיקריים עדיין חזק, למרות השינויים הכלכליים והחברתיים. לפי ה-BBC, מחקרים מראים שבעלים של נשים שמרוויחות יותר נוטים יותר לבגוד – תופעה שמפורשת כניסיון לאשש מחדש את זהותם הגברית. 

בנוסף, גברים שאינם עובדים נוטים לחוות דיכאון יותר מנשים במצב דומה. אחד ההסברים המוצעים לכך הוא שנשים בדרך כלל מקיימות קשרים חברתיים משמעותיים מחוץ למקום העבודה, בעוד גברים רבים רואים במקום העבודה את המוקד העיקרי של החיים החברתיים שלהם.

לשנות את המשוואה: חופשת לידה לשני ההורים - וגבריות מטפלת 

מעניין לציין שלמרות השינויים בדפוסי הפרנסה, חלוקת העבודה בבית נותרה בלתי שוויונית במידה רבה. מחקר שערך מכון Pew האמריקני ב-2023 מגלה כי אפילו כשנשים הן המפרנסות העיקריות, הן עדיין עושות יותר עבודות בית וטיפול בילדים מאשר בני זוגן. רק במשפחות שבהן הגבר נשאר בבית חלוקת עבודות הבית נוטה להיות שוויונית יותר.

אבל יש גם סימנים חיוביים. לפי ה-BBC, מחקרים בבריטניה מראים שאבות מבלים כיום יותר זמן עם ילדיהם מאשר בעבר. אבות שנשארים בבית נוטים להעניק לילדיהם זמן איכות רב יותר, מה שמועיל להתפתחות הילדים ולקשר ביניהם.

שוודיה מספקת דוגמה מעניינת להתמודדות עם תפקידי מגדר במשפחה. בשנת 1995, הממשלה השוודית הציגה מדיניות חדשנית בתחום חופשת הלידה - "חודש אבא". במסגרת זו, הוקצה חודש חופשה בתשלום שיועד באופן בלעדי לאבות, ולא ניתן היה להעבירו לאם. אם האב לא ניצל את החופשה הזו, המשפחה פשוט איבדה את הזכאות.

מעניין שהנתונים הראו תוצאה מפתיעה בשלב הראשון: משפחות שבהן האב ניצל את החופשה הייעודית חוו יציבות נישואין נמוכה יותר והסיכוי לגירושין עלה. אולם כאשר המדיניות התרחבה לחודשיים בשנת 2002, המגמה השלילית הזו נעלמה. כיום, כל הורה בשוודיה זכאי לשלושה חודשי חופשת הורות בלעדית, וזה נחשב טאבו שלא לנצל את הזכות הזו.

סקר עולמי שערך מכון איפסוס בשיתוף אוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון הראה תוצאה מפתיעה: דווקא בקרב הצעירים ביותר - דור ה-Z (בני 18-28) - נצפה הפער הגדול ביותר בין עמדות גברים ונשים בנושא. כ-28 אחוז מהגברים הצעירים הסכימו עם ההיגד שאב שנשאר בבית לטפל בילדיו הוא "פחות גבר", בעוד רק 19 אחוז מהנשים באותו גיל הסכימו עם אמירה זו. בקבוצות גיל מבוגרות יותר, שיעור המסכימים עם אמירה זו היה נמוך יותר אצל שני המינים.

לפי ה-BBC, המחקרים האחרונים מצביעים גם על צמיחתה של תפיסה חדשה המכונה "גבריות מטפלת" – גישה הרואה בדאגה, אמפתיה וטיפול ערכים גבריים לגיטימיים, בניגוד לתפיסה המסורתית שקושרת גבריות בעיקר להישגים כלכליים ודומיננטיות. קרלה אליוט, חוקרת מגדר מאוניברסיטת מונאש באוסטרליה, טוענת כי כאשר גברים מאמצים יותר מטלות טיפול, הם מפתחים גישה דואגת ומטפלת יותר, המועילה לכל בני המשפחה.

המחקרים מציעים כי ככל שהחברה תאמץ מודלים גמישים יותר של תפקידי מגדר – הן בעבודה והן בבית – כך תשתפר רווחתם הנפשית של גברים ונשים כאחד.