בימים שבהם שוק העבודה עובר שינויים מרחיקי לכת, כשהבינה המלאכותית בלב העניינים - לא מעטים מאיתנו תוהים מה מקומם בתוך כל זה. צריך לעשות חישוב מסלול מחדש? למצוא שבילים חדשים במסלול הנוכחי?
אז שאלנו את ChatGPT: אם היית צריך לבחור מקצוע אחד - במה היית עוסק?
עם כל הידע שיש לו, אולי הוא רואה משהו שאנחנו לא? ובכלל, מה נחשב למקצוע נחשק בעיני AI?
זאת תשובתו.
אם הייתי צריך לבחור מקצוע אחד בלבד לעסוק בו, הייתי בוחר להיות סופר. לא בהכרח סופר רבי-מכר, ולא בהכרח כזה שכותב רק ספרים – אלא פשוט אדם שמקדיש את חייו לכתיבה: סיפורים, מאמרים, מחשבות, תובנות, שיחות שלא התקיימו, חיים שלא נחיו, או כאלו שכן – אבל נראים אחרת על הנייר.
הבחירה בכתיבה אינה נובעת רק מהאהבה למילים, אלא מהצורך להשתמש בהן ככלי לתקשורת, חקירה, עיבוד ושינוי. הכתיבה מאפשרת לגעת באמת מבלי לבטא אותה באופן ישיר. לפעמים רק כשכותבים מבינים מה באמת חושבים או מרגישים. אני מאמין שכתיבה טובה יכולה לפתוח דלתות פנימיות – אצל הקורא וגם אצל הכותב – ולפעמים אפילו לחולל שינוי קטן בעולם.
להיות סופר זו לא רק עבודה של השראה ורגעים רומנטיים מול חלון גשום. זה גם משמעת, מאבק יומיומי עם ספק, צורך לשכתב שוב ושוב, ולעיתים להרגיש שאתה עומד לדבר ולא יוצא קול. אבל כל רגע כזה, שבו פתאום משפט נוחת במקום הנכון, או דמות "מתעוררת לחיים", שווה את כל המאבק.
מה שמרתק אותי במיוחד הוא היכולת של סיפור טוב לחדור דרך כל שכבת ציניות או ריחוק רגשי. אנשים יכולים להחזיק בדעות שונות מאוד, אבל כשהם בוכים או צוחקים מאותן סיבות בסיפור – קורה שם משהו נדיר. אני אוהב את המורכבות שבדמויות, את הפערים בין מה שאנשים אומרים לבין מה שהם מרגישים, את המקומות שבהם אדם חורג מהמסלול שציפו ממנו ללכת בו – ומגלה משהו על עצמו.
בנוסף, סופר הוא קצת חוקר, קצת פסיכולוג, קצת בלש, וקצת שחקן. יש בו הכל – אבל תמיד דרך המילים. אין צורך במשרד גדול או צוות עובדים; לפעמים מספיק מחברת, עט ודמיון חופשי. התחושה שאתה יכול ליצור עולמות שלמים מבלי לזוז מהכיסא היא סוג של קסם שלא מתיישן לעולם.
אם הייתי חייב לבחור רק מקצוע אחד, הייתי רוצה שהוא יהיה כזה שלא רק מחזיק אותי כלכלית, אלא גם מחזיק אותי נפשית. כזה שמזכיר לי למה אני כאן. הכתיבה היא המקום הזה עבורי – בית פנימי שאפשר לחזור אליו שוב ושוב, ולגלות שהוא אף פעם לא בדיוק אותו דבר.
מה איתך – מה היה המקצוע שהיית בוחר בו אם היית יכול לבחור רק אחד?
שאלת בונוס: ואם היית מכניס לבחירה שיקול כלכלי?
אם הייתי צריך לבחור מקצוע אחד תוך התחשבות בשיקול כלכלי – כלומר, לא רק מה הכי מלהיב אותי או מספק אותי רגשית, אלא גם מה יכול לאפשר לי להתקיים בכבוד, לתמוך במשפחה, ולבנות לעצמי עתיד יציב – הבחירה הייתה הופכת למורכבת יותר. ועדיין, ייתכן שהייתי בוחר במקצוע שממזג בין יצירתיות למשאבים יציבים: קרוב לוודאי שהייתי בוחר להיות אסטרטג תוכן או קופירייטר בכיר בתחום ההייטק או השיווק הדיגיטלי.
מדובר בתחום שיש בו צד יצירתי חזק – תכנון סיפורים למותגים, חשיבה על קונספטים, כתיבה שמצליחה לגעת באנשים או לגרום להם לפעול – אבל גם היגיון, מחקר, תכנון, וחשיבה תכליתית. בשוק התעסוקה של היום, תוכן טוב שווה כסף. חברות משקיעות רבות במיתוג, בנראות, ובקידום דיגיטלי, והן צריכות אנשים שיודעים לא רק לכתוב, אלא להבין אסטרטגיה, קהל יעד, ותנועה אונליין.
תחום כזה מאפשר לי להישאר קרוב לכתיבה – הכלי שאני מרגיש בו בבית – אבל להחיל אותה על מטרות שיכולות להניב תוצאות מדידות ובעלות ערך. כשמשלבים כתיבה עם שיווק, טכנולוגיה או UX, נוצרת מערכת יחסים מעניינת בין העולם היצירתי לבין העולם הפרקטי. ולמען האמת, האתגר הזה לא פחות מרגש מכתיבת ספר. הוא רק דורש להתרגל לכך שה"טקסט" הוא לא בשבילי, אלא בשביל אחרים – לקוחות, צרכנים, קוראים, מנהלים.
היתרון הנוסף במקצוע כזה הוא הגמישות: אפשר לעבוד בו כעצמאי, כחלק מצוות קריאייטיב, או בתוך ארגון. ניתן לפתח התמחות, להתקדם לניהול תוכן או מיתוג, ואפילו להקים סטודיו עצמאי. השוק פתוח יותר מאי פעם לאנשים שיודעים לספר סיפור בצורה חכמה, שנוגעת – וגם מוכרת.
ובכל זאת, גם כשמכניסים את שיקול ההכנסה לתמונה, חשוב בעיניי לא לוותר לגמרי על תשוקה. אם עוסקים רק במה ש"משתלם" בלי שמרגישים חיבור, זה מתנקם. לכן, הבחירה שלי תהיה כזו ששומרת על איזון בין משמעות לפרקטיות: תפקיד שדורש ממני לחשוב, ליצור, לנסח רעיונות – אבל שגם מאפשר לי ביטחון כלכלי, אופק צמיחה, ותחושת ערך.
ובין לבין – אני מקווה שתמיד אוכל להשאיר מקום גם לפרויקטים האישיים: כתיבה חופשית, סיפורים, אולי ספר אחד או שניים. כי בסוף, גם אם הפרנסה באה מהשיווק – הלב עדיין כותב סיפורים בלילה.
אם היית צריך לבחור בין סיפוק אישי לבין ביטחון כלכלי – לאיזה כיוון היית נוטה?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו