ביום של הפצצה: האם ישראל מוכנה לתוצאות מתקפה גרעינית בשטחה?

העיסוק המתמשך של ישראל בפרויקט הגרעין האיראני ובפוטנציאל האיום שלו על ישראל, מעלה את השאלה האם המדינה ערוכה לתוצאות מתקפה גרעינית על שטחה. האם יש מספיק מקלטים? מודעות בעורף האזרחי? נהלים וציוד בבתי החולים וכן תרופות, שיאפשרו להציל אנשים שנחשפו לקרינה? 

כדי לענות על השאלות האלו שוחחנו עם אריק אבני, ראש מחלקת קרינה בחברת פלורי, חברת הנדסה ביו-רפואית העוסקת בריפוי תאי, על הנזק שעלול להיגרם בעקבות נפילת פצצה גרעינית, על תפקוד מערכות הבריאות ועל סוגי התרופות שצריך לאגור מראש כדי לטפל בנפגעים. 

"ראשית, צריך לדעת שכמות הנפגעים והנזק מנפילת פצצה גרעינית תלויים בסוג ובגודל הפצצה. במקרה של פצצת אטום 'רגילה', יהיו כמה מעגלים של השפעה: עד 2-1 קילומטרים ממרכז הפגיעה, יהיה הרס כמעט מוחלט ותמותה גבוהה תוך דקות מעטות אחרי ההתפוצצות עצמה. במעגל השני, 10-2 קילומטרים, תהיה חשיפה לקרינה מייננת, שתגרום לפציעות ולכוויות קשות. חלק מנפגעים אלו ימותו במהירות אלא אם יקבלו טיפול מהיר ויעיל", אומר אבני. 

"במעגל הרחוק יותר, שנע בין 50-10 קילומטרים ולעתים אף יותר מכך, עיקר הבעיה היא זיהום רדיואקטיבי - נשורת - שנע עם הרוח. בטווח הזה, אנשים עלולים להיחשף לקרינה באופן ממושך וכך לפתח תסמונת קרינה חריפה - ARS", הוא מוסיף.  

מה הנזקים העיקריים של התסמונת? 

"ראשית, החשיפה פוגעת במיוחד במח העצם, במערכת העיכול ובמערכת העצבים. נגרמות ממנה גם כוויות טראומטיות, פציעות הדף, וזיהומים משניים. זו ההשפעה הראשונית במהלך החודשים אחרי הפיצוץ עצמו. אלא שבהמשך מתפתחות בגוף מחלות כרוניות, כמו סרטן".  

"אולם, מעבר לפגיעה הישירה באנשים שייחשפו לקרינה באזור זה, אחת ההשפעות של המציאות הזו היא קריסה של מערכת הבריאות, משום שהיא תצטרך להתמודד בטיפול המוני", מדגיש אבני. "כמות הנפגעים תהיה אדירה ממש. מדובר בכך שיהיה צורך בבידוד של נפגעים, בבדיקה וזיהוי רמות הקרינה שבכל נפגע וכן גם יהיה צורך בפינוי המוני של הציבור, דבר שיעמיס גם על מערכת הבריאות שתצטרך להשתמש במתקנים אחרים וכן גם על שאר מערכות המדינה שיצטרכו למצוא מגורים למפונים, אוכל, ביגוד ופעילות תמיכה נוספת אחרת. גם מערכת בריאות הנפש תחווה מציאות חירום חסרת תקדים וזאת בעקבות ההשפעות הנפשיות הנרחבות שייגרמו לרבים בציבור". 

להכשיר את כל הצוותים הרפואיים

הממדים העצומים של הנזקים הצפויים מחייבים היערכות כוללת מראש של כל הרשויות, אומר אבני. "חשוב מאוד להכשיר את כל הצוותים הרפואיים להתמודד עם פגיעות קרינה. פגועים רבים יגיעו לקבל טיפול ואם הצוותים לא יהיו מנוסים, מצבם נפגעים רבים עלול להידרדר במהירות. בנוסף, צריך שהצוותים וכל גורמי הביטחון בשטח יחזיקו ציוד מיגון אישי, שיאפשר להם להימצא באזור המזוהם מבלי להיפגע. מובן שגם צריך להכין מקלטים גדולים ותוכניות חירום - כולל תוכנית פינוי המונית מהירה ויעילה.  

"במהלך ההתמודדות עם הנפגעים, חשוב שיהיו במחסנים תרופות מצילות חיים וציוד לניטור הקרינה ולשטיפת הגוף של הנפגעים והמטפלים. בנוסף, יש גם טיפולים מתקדמים יותר הכוללים עירויים, אנטיביוטיקה, תמיכה חיסונית וטיפול בתסמיני ARS".

למה בעצם קרינה רדיואקטיבית מסוכנת כל כך?

"קרינה רדיואקטיבית פוגעת בכל רקמה שהיא עוברת דרכה, וחשיפה גבוהה יכולה להשפיע באופן מיידי ולטווח ארוך. כשהגוף נחשף לקרינה ברמות גבוהות, הקרינה פוגעת במבנים תאיים, כמו תאי הדם במח העצם - תאי גזע המטופויאטיים - שרגישים במיוחד לקרינה משום שהם מתרבים בתדירות גבוהה. קרינה פוגעת בתהליכים של חלוקה תאית, מה שמוביל לפגיעות חמורות בכמה מערכות קריטיות בו זמנית. מח העצם הוא האזור שבו נבנים תאי הדם והוא אחד האזורים הפגיעים ביותר לקרינה.

"הקרינה הרדיואקטיבית פועלת על התאים בעזרת אנרגיה גבוהה, שהיא מספיק חזקה כדי לשבור קשרים במולקולות דנ"א בתאים. הנזק לדנ"א בתאי מח העצם גורם לפגיעה חמורה של יכולת התחדשות התאים ואפילו למותם".

אילו תרופות צריכה להחזיק המדינה כדי שיהיה קל יותר לסייע לנפגעים?

"ראשית, המדינה צריכה להחזיק מאגר חירום משמעותי של טיפולים דרך נוזלים. היא צריכה גם להחזיק אנטיביוטיקות רחבות טווח, אלקטרוליטים ועירויי דם וטסיות. כמו כן, יש טיפולים רפואיים בתסמונת הקרינה החריפה שכבר אושרו בעולם. מדובר בתרופות שמזרזות את ייצור תאי הדם הלבנים במח העצם. עם, זאת צריך לדעת שהטיפול הזה מוגבל לייצור תאי דם לבנים, ולא מהווה פתרון כולל שיכול להתמודד עם כל הפגיעות במערכת ההמטופויטית.

"יש גם טיפולים מתקדמים נוספים שיכולים לסייע. החברה שלנו מייצרת תרופה בשם PLX-R18, שנותנת טיפול תאי המבוסס על תאי שלייה, שמסייע בהתחדשות מח העצם, ושיפור ייצור תאי דם לבנים, תאי דם אדומים וטסיות". 

לדבריו, בדיקות הראו שסוג זה של טיפול משפר מאוד את סיכויי השרידות של הנפגע והוא "מתאים לתרחיש של פגיעה המונית עם אלפי נפגעים, שבה הטיפול מתעכב בשל חוסר היכולת להגיע אל כל הנפגעים באופן מיידי".