"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

כשהמכונה מציירת, האדם שוכח להחזיק מכחול

האם הבינה המלאכותית באמת עוזרת לנו להתקדם, או שאנחנו רק מידרדרים אל תהום היעילות חסרת הנשמה? • אני חושש כי ככל שנרבה להשתמש בכלים האלה, נאבד את היכולת לפתח את הדמיון ואת המיומנויות שלנו - כמו שקורה לשריר שמתנוון מחוסר שימוש

,עודכן
0השמעה
בינה מלאכותית בפעולה, צילום: איור זה נעשה באמצעות טכנולוגיית AI

בימים האחרונים, גל התלהבות שוטף את הרשתות החברתיות בעקבותהשדרוג של צ'אטGPT, שמאפשר ליצור תמונות אנימציה מרהיבות בלחיצת כפתור. הרשתות החברתיות מוצפות בפרופילים שהפכו לציורי אנימה, דמויות קומיקס וסגנונות אמנותיים מרהיבים. כולם הפכו פתאום את עצמם לדמויות סטייל מרקו מ"הלב", הסימפסונס או החבובות. השדרוג החדש והמשמעותי הזה הפך כל אחד לאמן בלחיצת כפתור. מפעים ומרשים בהחלט, אך גם די מטריד.

המגמה הזאת מעלה שאלה מעניינת: האם אנחנו באמת מתקדמים, או שאנחנו רק מידרדרים אל תהום היעילות חסרת הנשמה? אין ספק שהבינה המלאכותית בהחלט שינתה את חיינו לטובה במובנים רבים - היא מקדמת תהליכים ופותחת אפשרויות שלא היו עד כה בהישג ידנו. אך במרוץ אחרי הנוחות, אנחנו מאבדים משהו יקר ערך: את המאבק היצירתי האנושי.

הפילוסוף מרטין היידגר דיבר על ה"טכנה" (technē) - המילה היוונית לאמנות, מלאכה וטכנולוגיה - כדרך של האדם לחשוף את האמת. בעיניו, היצירה האנושית אינה רק פעולה טכנית, אלא חשיפה של מה שהוא אמיתי ומהותי. כשאמן מצייר נוף, למשל, הוא לא רק מעתיק את מה שהוא רואה - הוא חושף משהו עמוק יותר על היחס בין האדם לעולם.

יצירה של בינה מלאכותית. מאבדים את את המאבק היצירתי האנושי,צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית FLUX.1

כשאדם צריך ליצור משהו מאפס - ציור, סיפור, שיר - הוא מפעיל שרירים מנטליים ייחודיים. הוא מתמודד עם מגבלות, עם אתגרים, עם רגעי תסכול וגם, בתקווה, עם רגעי התעלות. זוכרים את הפעם האחרונה שניסיתם לצייר משהו וזה לא יצא בדיוק כמו בדמיון שלכם? זה אותו רגע מתסכל שבו התפתח אולי הדבר החשוב ביותר - הקול האישי שלכם. האמת היא שהיצירה האנושית מעניינת בדיוק בגלל הפגמים והמגבלות שלה, לא למרותם.

זוכרים את הפעם האחרונה שניסיתם לצייר משהו וזה לא יצא בדיוק כמו בדמיון שלכם? זה אותו רגע מתסכל שבו התפתח אולי הדבר החשוב ביותר - הקול האישי שלכם

בעתיד הלא-רחוק, חוששני שנראה פחות יצירתיות אותנטית ויותר תבניות אלגוריתמיות מלוטשות. אנשים ישתמשו בכלים האלה, יקבלו תוצאות מרשימות, אך בדרך ייאבדו את היכולת לפתח את הדמיון ואת המיומנויות שלהם עצמם, כמו שקורה לשריר שמתנוון מחוסר שימוש.

מה יקרה לילד שמעולם לא התאמץ לצייר בעצמו כי AI עשה זאת עבורו? האם הוא יפתח את אותן יכולות מוטוריות, קוגניטיביות ורגשיות שמתפתחות דרך יצירה אישית? האם הוא יחווה את אותה תחושת הישג כשיראה את היצירה שברא במו ידיו? ומה לגבי הסופרת שבוחרת לתת ל-AI לכתוב פסקאות שלמות בספרה - האם הקול הייחודי שלה לא יטבע בים של אלגוריתמים?

אני לא מתנגד לשימוש בטכנולוגיה. להיפך, כלים טכנולוגיים יכולים להעשיר את התהליך היצירתי. אך כשהם מחליפים לחלוטין את היוצר, משהו יקר ערך הולך לאיבוד. זה כמו להעדיף ארוחה מוכנה על פני בישול ביתי - יעיל, אבל חסר את הנשמה.

במובן מסוים, אנחנו עלולים להפוך לצרכני יצירתיות במקום יוצרים; לקונים במקום מייצרים; לאנשים ש"עושים אמנות" לאנשים ש"צורכים אמנות" - ולדעתי יש בזה משהו עצוב.

בינה מלאכותית (אילוסטרציה). AI צריכה להיות הכלי, ולא היוצר,צילום: rawpixel.com

כשמיכאלאנג'לו פיסל את פסל דוד, הוא השתמש באזמל ובפטיש. האם האזמל והפטיש יצרו את הפסל? מובן שלא. הם היו הכלים, והגאונות הייתה של מיכלאנג'לו. באותו אופן, בינה מלאכותית צריכה להיות הכלי, ולא היוצר, כי בסוף - מה עדיף, תמונה שנעשתה בשנייה על ידי מכשיר טכנולוגי - או אדם שמשקיע את זמנו וכישרונו בזה? מה יהיה בסופו של דבר שווה ערך נוסטלגי ורגשי עבורך?

המפתח הוא בשימוש מושכל. להבין מתי הכלי משרת אותנו ומתי אנחנו משרתים אותו. לזכור שהטכנולוגיה נועדה להעצים את היצירתיות האנושית, לא להחליף אותה.

אגב, אם הטקסט הזה עניין אתכם, אולי תופתעו לגלות שהוא נכתב בסיוע בינה מלאכותית. התחלתי עם רעיון גולמי על איך AI משנה את היצירתיות האנושית, הגדרתי את הטון, את הכיוון, ואת הנקודות העיקריות שרציתי להעלות - והבינה המלאכותית סייעה בהרחבת הרעיונות, בהוספת עומק פילוסופי, ובניסוח. היא הציעה דוגמאות, ציטוטים וזוויות מחשבה נוספות.

כך נוצר המאמר הזה על הסכנות של AI. נכון, זה אולי קצת צבוע, אבל לפחות האירוניה לא נעלמה ממני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אריה אברמזון

אריה אברמזון הוא עורך וכותב ב"ישראל היום" ומגיש הפודקאסט המוניציפאלי "העיר שלי"

כדאילהכיר