דבורים בכוורת דבש. צילום: אורן כהן

בדיוק בזמן לפריחה: הטכנולוגיות הישראליות שיצילו את דבורי הדבש

מהפכת הבינה המלאכותית מגיעה לכוורת • סטראטאפים מבטיחים עוקבים אחר מצב הדבורים ומציעים דרכים לצמצם את ממדי תופעת "קריסת הכוורות" המאיימת על ייצור המזון העולמי • "זה צעד חשוב במאבק להצלת מאביקי העולם", אומר פרופ' שרון שפיר

[object Object]

דבורי הדבש הן מהגורמים המרכזיים שמניעים את המערכת האקולוגית. הן אחראיות על האבקת יבולים חקלאיים רבים, ועל פי הערכה, שליש מהמזון שאנחנו צורכים תלוי ישירות בפעילותן. אולם, בשנים האחרונות אוכלוסיות הדבורים נמצאות בנסיגה חמורה, ותופעת "קריסת הכוורות" מאיימת על קיומן.

ב-2023 לבדה נרשמה תמותה של כ-50 אחוז בכמות הכוורות בארצות הברית, ומגמות דומות נצפו גם במדינות נוספות. היעלמותן של דבורי הדבש משפיעה ישירות על יציבות המערכת האקולוגית, על התוצרת החקלאית ועל מחירי המזון. הערכת שווי ההאבקה של הדבורים נאמדת בכ-550 מיליארד דולר בשנה וכל פגיעה באוכלוסייתן משפיעה ישירות על ייצור המזון בעולם.

"כשההאבקה נפגעת, החקלאות כולה בסכנה. חקלאים מדווחים על חוסר בשירותי האבקה ובעקבות זה על ירידה ביבולים שמגבילה את המגוון התזונתי שלנו", מסביר פרופ' שרון שפיר מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית.

דבורי דבש. "הדבורים פשוט נעלמות, ואין הסבר מיידי למה זה קרה", צילום: עוז אוחיון

"יש כמה גורמים שמובילים לקריסת אוכלוסיות הדבורים: שימוש גובר בחומרי הדברה, שינוי אקלים קיצוני, אובדן בתי גידול טבעיים והתפשטות טפילים, כמו קרדית הוורואה", אומר שפיר.

תנודות בטמפרטורה, מחסור בגשמים וחום קיצוני משפיעים לרעה על מקורות המזון של הדבורים וגורמים להיחלשותן. "הבעיה היא שקריסת כוורות היא לא משהו שקל לראות מראש, ולרוב הכוורנים מגלים את זה כשהכוורת כבר ריקה – הדבורים פשוט נעלמות, ואין להם הסבר מיידי למה זה קרה", מסביר שפיר, שמוסיף כי זיהוי מראש של היחלשות הכוורת יאפשר למנוע את קריסת הכוורת על ידי טיפול מתאים כמו האכלת הדבורים, אספקת מים זמינה בקרבת הכוורת, טיפול במחלות ובטפילים ועוד.

דבורות דבש. ישראל הפכה לאחת המדינות המובילות בתחום הטכנולוגיות לניטור בריאות הדבורים, צילום: Getty Images

ניטור בריאות הכוורת

ישראל הפכה לאחת המדינות המובילות בתחום הטכנולוגיות לניטור בריאות הדבורים, עם סטארטאפים פורצי דרך שמציעים פתרונות מתקדמים לשיפור יעילות ההאבקה ולהגנה על הכוורות. BeeHero היא אחת החברות החדשניות בתחום. היא מפתחת חיישנים חכמים שמותקנים בכוורות ושמנטרים בזמן אמת מדדים קריטיים כמו טמפרטורה, לחות ורעידות (כמו זמזום) שמעידות על פעילות הדבורים.

באמצעות בינה מלאכותית ולמידת מכונה, המערכת של BeeHero מזהה שינויים חריגים ומספקת התראות לכוורנים כדי שיוכלו למנוע קריסת מושבות ולשפר את תפוקת ההאבקה.

לנהל את הכוורת

חברה ישראלית נוספת, Beewise, פיתחה מערכת אוטונומית לניהול כוורות – Beewise SmartHive . מדובר בכוורת חכמה שמסוגלת לזהות בעיות בכוורת ולטפל בהן ללא צורך בהתערבות ידנית. המערכת כוללת רובוטים חקלאיים שיכולים לבדוק את מצב הדבורים, ליישם טיפולים במקרה של מחלות או טפילים, ולשמור על תנאים אופטימליים בכוורת. הפתרון החכם של Beewise  מסייע לכוורנים לנהל אלפי כוורות ביעילות, להפחית את שיעורי התמותה של דבורים ולשמור על המערכת האקולוגית החיונית להאבקה.

לדברי שפיר, טכנולוגיות אלה עשויות לשנות את הדרך שבה עובד ניהול הכוורות בעתיד. "החידושים של BeeHero ו-Beewise מאפשרים לכוורנים לנהל את הכוורות באופן מדויק ומבוסס נתונים", הוא מסביר. "טכנולוגיות מסוג זה לא יפתרו את כל הבעיות של הדבורים אבל הן בהחלט יכולות להיות כלי משמעותי בניהול הכוורות ובהפחתת ההפסדים. זה צעד חשוב במאבק להצלת מאביקי העולם", אומר שפיר.

החיזוי משתפר

הנושא מעסיק לא רק חברות ישראליות. צוות מחקר מאוניברסיטת קרנגי מלון שבפילדלפיה ומאוניברסיטת קליפורניה ריברסייד פיתח מערכת חדשנית שמשלבת חיישנים, בינה מלאכותית ואלגוריתמים מתקדמים כדי לזהות מראש סימנים לקריסת הכוורת ולספק לכוורנים זמן וכלים להתמודד עם הבעיה.

"הרעיון פשוט אבל חכם – הדבורים יודעות לווסת את טמפרטורת הכוורת בצורה מדויקת ולכן אם רואים שהטמפרטורה מתחילה לחרוג מהתחום הרגיל, זה סימן ראשון לכך שמשהו משתבש", מסביר שפיר.

חיישנים רגישים שממוקמים בתוך הכוורת ומחוצה לה מודדים באופן רציף נתונים סביבתיים חיוניים כמו טמפרטורה, לחות ורמות פחמן דו-חמצני. נתונים אלה משפיעים ישירות על בריאותן של הדבורים ועל היציבות של הכוורת. הנתונים שנאספים מועברים למערכת אלגוריתמית חכמה שמנתחת את המידע ומשווה אותו לדפוסים של כוורות בריאות.

כאשר המערכת מזהה סטייה משמעותית מהערכים הצפויים, היא שולחת התראה מיידית לכוורנים שנצפה שינוי חריג שעשוי להצביע על בעיה מתפתחת כמו מחלה, מחסור במזון, התפרצות טפילים או תנאים סביבתיים קיצוניים.

"יש נטייה לחשוב על קריסת כוורות כמשהו שמתרחש בבת אחת אבל בפועל זהו תהליך הדרגתי שמתפתח לאורך זמן, ורק באמצעות ניטור רציף וניתוח חכם של הנתונים ניתן לזהות אותו מראש ולפעול בהתאם – לפני שמאוחר מדי", מסביר שפיר.

אחד ההישגים המרשימים של המערכת החדשה הוא רמת הדיוק שלה בזיהוי קריסות כוורות לפני שהן מתרחשות בפועל. המחקר הראה שמערכת EBV+ מדויקת ב-72 אחוז יותר משיטות החיזוי המסורתיות – שהסתמכו בעיקר על נתונים חיצוניים כמו מזג אוויר ודפוסי האבקה כלליים.

כוורת דבורים. הטכנולוגיה החדשה מייצגת תקווה ממשית לשימור אוכלוסיית הדבורים בעולם, צילום: אורן כהן

"היכולת לזהות קריסה לפני שהיא מתרחשת היא קריטית, והמערכת נותנת לכוורנים יתרון משמעותי; במקום לגלות את הבעיה מאוחר מדי, הם יכולים לפעול באופן מיידי", הוא מסביר.

על פי המחקר, בעתיד הקרוב ניתן יהיה להרחיב את היכולות של המערכת כך שתוכל לזהות גם מחלות דבורים, נוכחות טפילים ואפילו שינויים התנהגותיים חריגים. הטכנולוגיה החדשה מייצגת תקווה ממשית לשימור אוכלוסיית הדבורים בעולם. עם חיזוי מדויק יותר, ניטור בזמן אמת והתראות מוקדמות, נראה שמדובר בכלי רב-עוצמה.

"היכולת לזהות סימנים מוקדמים לקריסת כוורות ולטפל בבעיות בזמן אמת משנה את כללי המשחק בתחום גידול הדבורים והחקלאות העולמית", מסכם שפיר.

הכתבה הוכנה על ידי זוויתסוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו