"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שעיר לנצח: האם היונק הזעיר הזה מחזיק בסוד הנעורים?

חוקרים גילו כי הלמור הננסי מסוגל להאט ואף להפוך את תהליך ההזדקנות התאית שלו בזמן תרדמת החורף • מנגנון זה עשוי לספק תובנות חדשות לטיפול במחלות הקשורות לגיל • המדענים: "כאילו החזירו את התאים שלו למצב צעיר יותר"

,עודכן
0השמעה
למור ננסי. צילום: אתר אוניברסיטת דיוק

הלמור הננסי בעל הזנב השמן ממדגסקר, יונק קטן בגודל אוגר, מסוגל להאט ואף להפוך את תהליך ההזדקנות התאית במהלך תרדמת החורף השנתית שלו - כך עולה ממחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעיBiology Letters.

החוקרים מאוניברסיטת דיוק ואוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו גילו תופעה מפתיעה: במקום שהטלומרים - קצוות הכרומוזומים המתקצרים בדרך כלל עם הגיל - של הלמור יתקצרו, הם למעשה מתארכים בזמן התרדמת.

טלומרים הם מעין "כיפות מגן" בקצות הדנ"א שלנו, המתקצרים בכל חלוקת תא. קיצור זה נחשב לאחד הסמנים המובהקים של הזדקנות תאית. אולם הלמורים מצליחים לא רק למנוע את התקצרות הטלומרים, אלא אף להאריך אותם, מה שמשקף התחדשות תאית אמיתית.

למור ננסי בזמן תרדמת חורף. עובר שינויים פיזיולוגיים דרמטיים,צילום: אתר אוניברסיטת דיוק

"התוצאות היו בכיוון ההפוך למה שהיינו מצפים", אמרה בהודעה לתקשורת החוקרת דניאלה גרין, שהשתתפה במחקר. "בהתחלה חשבנו שמשהו לא בסדר בנתונים", הוסיפה.

במהלך תרדמת החורף, הלמורים עוברים שינויים פיזיולוגיים דרמטיים: קצב הלב שלהם מואט מכ-200 פעימות לדקה לפחות משמונה, הם הופכים קרים למגע, ונושמים רק כל 10 דקות בערך. מצב זה נמשך כשבוע, לפני שהם מתחילים להתחמם מעט - ואז שבים לתרדמת העמוקה.

לצורך המחקר, עקבו החוקרים אחר 15 למורים במרכז הלמורים של אוניברסיטת דיוק לפני, במהלך ואחרי תרדמת החורף שלהם. בדיקות גנטיות של דגימות חשפו שבזמן תרדמת עמוקה יותר, הטלומרים התארכו משמעותית.

שינויים זמניים

השינויים שנצפו היו זמניים - כשבועיים לאחר שהלמורים התעוררו מהתרדמת, הטלומרים שבו לאורכם המקורי. החוקרים משערים כי הארכת הטלומרים עשויה להיות מנגנון פיצוי על נזקי תא שעלולים להיגרם בזמן שלבי ההתחממות התקופתיים.

"זה כמו להתניע מכונית אחרי שהיא עמדה ללא שימוש במזג אוויר קר - העלייה הדרסטית בחילוף החומרים 'מאתגרת' את הגוף לקיצוניות, מאפס למאה", הסבירה גרין.

למורים ננסיים. יכולים לחיות עד פי שניים יותר מיונקים אחרים בגודלם,צילום: אתר אוניברסיטת דיוק

תופעה דומה של הארכת טלומרים נצפתה לאחרונה גם בבני אדם שחוו מצבי לחץ קיצוניים, כמו שהייה של שנה בתחנת החלל הבינלאומית או חיים במשך חודשים מתחת למים.

נראה כי שיטה זו יעילה - הלמור הננסי בעל הזנב השמן יכול לחיות עד פי שניים יותר מיונקים אחרים בגודלו. בעוד שהגלגו, יונק דומה בגודלו שאינו שוקע בתרדמת חורף, חי כ-12 או 13 שנים, למורים תועדו כשורדים עד כמעט 30 שנה.

השלכות עתידיות לבריאות האדם

לפני שפותחים את השמפניות, חשוב לציין, כי החוקרים מציינים כי הקשר בין אריכות חיים ותיקון טלומרים "עשוי להיות קיים, אך איננו יודעים בוודאות עדיין". המנגנון המדויק שבאמצעותו הלמורים מאריכים את הטלומרים שלהם עדיין נותר בגדר תעלומה. אולם, פיענוח התהליך עשוי לסייע לחוקרים בפיתוח דרכים חדשות למניעה או טיפול במחלות הקשורות לגיל בבני אדם, מבלי להגביר את הסיכון לחלוקת תאים בלתי מבוקרת שעלולה להוביל לסרטן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר