"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יותר יעיל מתרופות נוגדות דיכאון: הדרך שהחוקרים מצאו להגדלת האושר

כמעט חצי מהמשתתפים במחקר לא הסכימו לבצע את הפעולה הזו

,עודכן
0השמעה
איך מגדילים את האושר?. צילום: Halfpoint, שאטרסטוק

מחקר חדש מאשר שהפחתת הזמן המוקדש לגישה לאינטרנט בטלפונים חכמים יכולה להפוך אנשים למאושרים ומרוכזים יותר.

נח קסטלו ועמיתיו יצאו לקבוע האם גישה מתמדת לאינטרנט דרך טלפונים חכמים פוגעת ביכולות הקוגניטיביות וברווחה הנפשית.

צוות המחקר גייס 467 משתתפים דרך Prolific.co, מאגר עבודה מקוון. המשתתפים התבקשו להתקין אפליקציה על מכשירי האייפון שלהם שחסמה כל גישה לאינטרנט בטלפונים שלהם למשך שבועיים. מחצית מהקבוצה חוותה חסימת טלפונים במהלך השבועיים הראשונים בעוד המחצית השנייה שימשה כקבוצת ביקורת. לאחר שבועיים, הקבוצות החליפו תפקידים.

הניסוי הוכח כמאתגר עבור רבים. מתוך 467 המשתתפים שהסכימו להתקין את האפליקציה, רק 266 מימשו זאת, ורק 119 הפעילו את החסימה למשך לפחות 10 ימים.

חסימת הגישה לאינטרנט הפחיתה את זמן המסך מממוצע של 314 דקות ביום ל-161 דקות ביום. ירידה זו הובילה לשיפורים ניכרים ברווחה הסובייקטיבית, בבריאות הנפשית, וביכולת הקשב המתמשך. השיפור בקשב היה שווה ערך למחיקת 10 שנים של ירידה קוגניטבית שקשורה לגיל. בנוסף, השיפור בתסמיני דיכאון היה גדול יותר מהאפקט הממוצע של תרופות נוגדות דיכאון פרמצבטיות.

עבור אלה שהאינטרנט שלהם נחסם במהלך השבועיים הראשונים, ההשפעות החיוביות נמשכו. רמות הרווחה הסובייקטיבית והבריאות הנפשית שלהם נשארו גבוהות משמעותית אפילו אחרי ארבעה שבועות, לאחר שבועיים של חזרה לשימוש מקוון.

החוקרים מאמינים שהניתוק מהאינטרנט הוביל לזמן מוגבר בעולם הלא מקוון, צריכת מדיה מופחתת, קישוריות חברתית מוגברת, שיפור בתחושת השליטה העצמית, ויותר שינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר