"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מהפכה רפואית: בינה מלאכותית מגלה את מה שהרופאים מפספסים

טכנולוגיה חדשנית מצליחה לזהות 64% מהנגעים המוחיים שגורמים לאפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי • "עבדנו עם 75 חוקרים וקלינאים לקראת המטרה המשותפת של 'אפס נגעי אפילפסיה שהוחמצו בעולם'"

,עודכן
0השמעה
"רדיולוגים כיום מוצפים בצילומי הדמיה שעליהם לסקור". צילום: GettyImages

בינה מלאכותית משנה את הטיפול באפילפסיה:מחקר פורץ דרך שפורסם השבועמציג את MELD Graph, מערכת AI מתקדמת המזהה נגעים מוחיים (lesions) שרופאים מנוסים מתקשים לאתר.

המחקר, שנערך בשיתוף פעולה בין קינגס קולג' ואוניברסיטת קולג' לונדון, מראה שהמערכת מזהה ביעילות FCD (Focal Cortical Dysplasia - התפתחות לא תקינה של רקמת המוח באזור ממוקד) - סיבה עיקרית לאפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי.

במקרה אמיתי שתועד במחקר, המערכת זיהתה נגע עדין במוחו של ילד בן 12 שסבל מהתקפים יומיומיים. הנגע הוחמץ על ידי רדיולוגים רבים והילד ניסה תשע תרופות שונות ללא שיפור. אחד החוקרים, ד"ר לוקה פלמה מבית החולים לילדים במבינו ג'זו שבאיטליה, מסביר: "הכלי הזה יכול לזהות מטופלים עם אפילפסיה שניתן לטפל בה באמצעות ניתוח ולסייע בתכנון הכירורגי - מפחית סיכונים, חוסך כסף ומשפר תוצאות".

"רדיולוגים כיום מוצפים בצילומי הדמיה שעליהם לסקור", מוסיף ד"ר קונרד ווגסטיל מקינגס קולג' לונדון, מוביל המחקר. "שימוש בכלי מבוסס AI כמו MELD Graph תומך בהחלטותיהם, הופך את מערכת הבריאות ליעילה יותר ומקצר את זמן ההמתנה לטיפול".

מוח בסריקת MRI. הרדיולוגים מחמיצים,צילום: Getty Images/iStockphoto

נגעים שהרופאים לא הצליחו לראות

בבריטניה, אפילפסיה משפיעה על אחד מכל 100 אנשים, ואצל אחד מכל חמישה מהם, ההתקפים נגרמים בשל אנומליה מבנית במוח. רדיולוגים מחמיצים עד 50% מנגעי ה-FCD בבדיקות רגילות, אך כשמזהים את הנגע, ניתוח להסרתו הוא לעתים קרובות טיפול יעיל.

המחקר המקיף אסף נתוני MRI מ-1,185 משתתפים - מתוכם 703 אנשים עם FCD ו-482 משתתפים בקבוצת ביקורת - מ-23 מרכזי אפילפסיה ברחבי העולם. מחצית מהנתונים היו של ילדים.

MELD Graph הציג ביצועים מרשימים: בניתוח סריקות MRI שנלקחו לפני הניתוח, המערכת זיהתה בהצלחה 81.6% מהנגעים בקבוצת המטופלים שבדיעבד נמצאו נקיים מהתקפים שנה לאחר הניתוח (ואבחנתם אושרה בבדיקת רקמות).חשוב מכך, המערכת הצליחה לאתר 63.7% מהנגעים במטופלים שהוגדרו כשליליים בבדיקות MRI רגילות - כלומר, נגעים שהרופאים לא הצליחו לראות כלל.

החוקרים מעריכים שהטכנולוגיה יכולה לחסוך למערכת הבריאות הבריטית עד 55 אלף ליש"ט (כ-70 אלף דולר) למטופל, בזכות אבחון מהיר יותר והפחתת הצורך בבדיקות חוזרות.

כשמזהים את הנגע, ניתוח להסרתו הוא לעתים קרובות טיפול יעיל,צילום: GettyImages

היעד: אפס החמצות

פרופ' הלן קרוס, מומחית לאפילפסיה בילדים, המשמשת כנשיאת הליגה הבינלאומית נגד אפילפסיה ויועצת בבית החולים גרייט אורמונד סטריט, מתארת: "רבים מהילדים שאני רואה חוו שנים של התקפים וחקירות לפני שאנו מוצאים נגע. יוזמות כמו MELD יכולות לזהות במהירות אנומליות שניתן להסיר - ולרפא אפילפסיה".

למרות שהכלי אינו זמין עדיין לשימוש קליני שגרתי, צוות המחקר שחרר אותו כתוכנת קוד פתוח ומקיים סדנאות הכשרה לרופאים וחוקרים ברחבי העולם. "אחד הרגעים המרגשים עבורי הוא לשמוע מרופאים ברחבי העולם שהצליחו להשתמש בכלים שלנו לעזור למטופלים שלהם", מציינת החוקרת ד"ר מתילד ריפארט.

ד"ר סופי אדלר, ממובילות המחקר, מסכמת את הפרויקט: "סוג זה של מחקר אפשרי רק עם שיתוף פעולה בינלאומי. זכינו לעבוד עם 75 חוקרים וקלינאים לקראת המטרה המשותפת הזו של 'אפס נגעי אפילפסיה שהוחמצו בעולם'".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר