"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מהי תופעת "חלומות לבנים" והאם אתם חווים אותה?
מחקר מקיף שנמשך ארבע שנים ועקב אחר מאות משתתפים מצא שהיכולת לזכור חלומות קשורה לא רק לאישיות שלנו, אלא גם לדפוסי השינה ואפילו לעונות השנה
יש חלומות שדווקא נעדיף לא לזכור. צילום: LEONARDO AI

מהי תופעת "חלומות לבנים" והאם אתם חווים אותה?

מחקר מקיף שנמשך ארבע שנים ועקב אחר מאות משתתפים מצא שהיכולת לזכור חלומות קשורה לא רק לאישיות שלנו, אלא גם לדפוסי השינה ואפילו לעונות השנה

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

יש אנשים שמתעוררים בבוקר עם זיכרונות חיים של החלומות שחלמו, בעוד שאחרים אינם מצליחים לזכור דבר. תופעה זו משכה תשומת לב מחקרית במהלך מגפת הקורונה, כאשר אנשים רבים ברחבי העולם דיווחו על עלייה בזכירת חלומות.

כעת,מחקר חדשנישנערך באיטליה על ידי צוות חוקרים ממכון IMT בלוקה, בשיתוף עם אוניברסיטת קמרינו, מספק תובנות משמעותיות על התופעה. המחקר, שנערך בין השנים 2020-2024, עקב אחר 204 משתתפים בריאים בגילאי 18 עד 70, כשכל משתתף תיעד את חלומותיו במשך 15 ימים.

בשונה ממחקרים קודמים, המשתתפים התבקשו להקליט בקולם את זיכרונות החלום מיד עם היקיצה, במקום לכתוב אותם. במקביל, הם ענדו שעון מיוחד שעקב אחר דפוסי השינה שלהם, ו-42 מהם אף חבשו מכשיר לניטור גלי המוח במהלך השינה.

אנשים שבמהלך הלילה חוו שינה ארוכה עם פחות שלבי שינה עמוקה זכרו יותר חלומות, צילום: gpointstudio / freepik

מה משפיע על זכירת חלומות?

המחקר חשף שילוב מורכב של גורמים המשפיעים על זכירת חלומות. ראשית, נמצא קשר משמעותי בין היחס של האדם לחלימה לבין יכולתו לזכור חלומות - ככל שאדם מייחס חשיבות רבה יותר לחלומות, כך גדל הסיכוי שיזכור אותם. גורם משמעותי נוסף הוא נדידת מחשבות (mind-wandering) - הנטייה להסיט את תשומת הלב מהמשימה שבה אנו עוסקים למחשבות לא קשורות או להרהורים פנימיים. אנשים בעלי נטייה חזקה יותר לנדידת מחשבות זוכרים יותר חלומות.

דפוסי השינה עצמם נמצאו כגורם מפתח: אנשים שבמהלך הלילה חוו שינה ארוכה עם פחות שלבי שינה עמוקה זכרו יותר חלומות. ממצא מפתיע במיוחד קשור לעונות השנה. המחקר גילה שאנשים זוכרים פחות חלומות בחורף בהשוואה לאביב ולסתיו. החוקרים עדיין לא מצאו הסבר לתופעה העונתית הזו.

המחקר גם בחן את התופעה המכונה "חלומות לבנים" (white dreams) - מצבים בהם אדם מתעורר עם תחושה ברורה שחלם, אך אינו מצליח לזכור את תוכן החלום. נמצא שאנשים מבוגרים יותר נוטים לחוות יותר "חלומות לבנים", וכי אנשים הרגישים יותר להסחת דעת נוטים לשכוח את תוכן החלום לאחר ההתעוררות.

"הממצאים שלנו מראים שזכירת חלומות אינה עניין של מקריות, אלא משקפת את האופן שבו עמדות אישיות, תכונות קוגניטיביות ודינמיקת השינה משתלבות יחד", מסביר פרופ' ג'וליו ברנרדי, פרופ' לפסיכולוגיה במכון IMT והחוקר הראשי.

המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Communications Psychology, מספק לראשונה תמונה מקיפה של הגורמים המשפיעים על זכירת חלומות, ועשוי לסייע בהבנה טובה יותר של תפקיד החלומות בבריאות הנפשית ובחקר התודעה האנושית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...