"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השמנה היא לא בהכרח מחלה: דו"ח חדש חושף ממצאים מסקרנים

צוות רופאים וחוקרים מציע להגדיר מחדש את ההתייחסות להשמנת יתר: רק בדיקה מקיפה של מדדי בריאות שונים תקבע אם נדרש טיפול • הממצאים מציעים גישה חדשה שמבחינה בין מקרים הדורשים התערבות רפואית לכאלה שלא

,עודכן
0השמעה
מה מגדיר מחלה? מדד ה-BMI לא יכול לשמש כאבחנה רפואית. צילום: GettyImages

צוות בינלאומי של יותר מ-50 רופאים וחוקרים הגיע למסקנה מפתיעה: השמנת יתר (obesity), מצב המשפיע על יותר ממיליארד בני אדם בעולם, אינה בהכרח מחלה הדורשת טיפול רפואי. בדו"ח חדש, הצוות ממליץ על שינוי מהותי בגישה הרפואית להשמנת יתר ובאופן הטיפול בה.

"השאלה היא, מה מגדיר מחלה?", מסביר פרופ' פרנצ'סקו רובינו, ראש תחום הניתוחים לטיפול בהשמנת יתר בקינגס קולג' בלונדון, שיזם את שיתוף הפעולה שהוביל לדו"ח. לדבריו, למרות שמדד ה-BMI (מדד מסת הגוף) נחשב לכלי מקובל, הוא אינו יכול לשמש כאבחנה רפואית מכיוון שאינו משקף בהכרח מצב בריאותי לקוי. לפי הדו"ח, ישנם אנשים רבים בעלי עודף משקל שהם בריאים ובעלי כושר גופני תקין, וחייהם אינם מושפעים לרעה ממשקלם העודף, ואינם זקוקים לטיפול הכולל ירידה במשקל.

גישה חדשה לטיפול

הדו"ח החדש מציע חלוקה לשתי קבוצות: הראשונה, אנשים עם "השמנת יתר קלינית" - כאלה שמשקלם גורם לבעיות בריאות או משפיע על תפקודם היומיומי. השנייה, אנשים עם "השמנת יתר פרה-קלינית" - כאלה שלמרות משקלם הגבוה, הם בריאים על פי בדיקות דם והערכות רפואיות אחרות.

"הבעיה הבסיסית עבור רופאים וקובעי מדיניות היא 'האם באמת צריך לטפל בך, או שאולי פשוט תיקח את עצמך בידיים וזו לא תהיה בעיה?'", אומרת ד"ר סדאף פארוקי מאוניברסיטת קיימברידג', חברה בוועדת ההיגוי של הדו"ח. לדבריה, ההבחנה החדשה תסייע בקבלת החלטות טיפוליות מדויקות יותר.

מיקום השומן גם משפיע - שומן בטני מסוכן יותר לבריאות,צילום: pixabay

החוקרים מדגישים כי אנשים עם השמנת יתר קלינית צריכים לקבל גישה לטיפולים תרופתיים ולניתוחים בריאטריים (ניתוחים לקיצור קיבה ולטיפול בהשמנת יתר), בדיוק כפי שחולי סרטן או מחלות לב מקבלים טיפולים המיועדים למחלתם. לעומת זאת, עבור אנשים עם השמנת יתר פרה-קלינית, הגישה תהיה שונה ותתמקד בעיקר בייעוץ בריאותי למניעת בעיות עתידיות.

ממצא חשוב נוסף בדו"ח מתייחס למיקום השומן בגוף. מחקרים מדעיים רבים הוכיחו כי שומן בטני מסוכן יותר לבריאות משומן המצטבר בירכיים או במותניים. ד"ר קתרין סונדרס, רופאה מומחית להשמנת יתר מבית הספר לרפואה וויל קורנל, שלא השתתפה בכתיבת הדו"ח, מציינת כי למרות חשיבות הממצא, שילוב הערכות של הרכב הגוף בטיפול הרפואי עשוי להיות מאתגר, במיוחד עבור רופאי משפחה.

הדו"ח גם מתייחס להבדלים אתניים: אצל אנשים ממוצא אסייתי, למשל, נראה כי סיכוני הבריאות הקשורים להשמנת יתר מתחילים ב-BMI נמוך יותר בהשוואה לאירופאים לבנים.

מעל 75 ארגונים מקצועיים מובילים בעולם, כולל האגודה האמריקאית ללב, הפדרציה האירופית לרפואה פנימית והפדרציה העולמית להשמנת יתר, תומכים בממצאי הדו"ח. עם זאת, נותר לראות כיצד ההמלצות החדשות ישפיעו על הפרקטיקה הרפואית בפועל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר