"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
תגלית חדשה: כך משפיע המעמד החברתי על הזדקנות תאי המוח
חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה זיהו לראשונה את המנגנון הביולוגי שבו סטרס חברתי גורם להזדקנות מואצת של תאים במוח ובאיברים נוספים
מוח בסריקת MRI. גורמי מתח חברתיים מגבירים סמנים של הזדקנות תאית. צילום: גטי אימג'ס

תגלית חדשה: כך משפיע המעמד החברתי על הזדקנות תאי המוח

חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה זיהו לראשונה את המנגנון הביולוגי שבו סטרס חברתי גורם להזדקנות מואצת של תאים במוח ובאיברים נוספים

,עודכן
0השמעה
[object Object]

הקשר בין מעמד חברתי נמוך לבין הזדקנות מואצת ובעיות בריאות מתועד במחקרים רבים, אך רק עכשיו הצליחו חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה לחשוף את המנגנון הביולוגי המדויק המסביר אותו. במחקר החדש בחנו החוקרים כיצד סטרס כרוני הקשור למעמד חברתי משפיע על הזדקנות ברמה התאית.

במחקר שנערך על עכברים, בדקו החוקרים שני סוגי סטרס: האחד, מתח פסיכולוגי לא-חברתי, והשני סטרס הנובע ממצב מתמשך של נחיתות חברתית. במקרה של סטרס פסיכולוגי, נצפתה השפעה רק במוח של העכברים הזכרים. לעומת זאת, חשיפה למצב מתמשך של נחיתות חברתית (שנבדקה רק בזכרים) הובילה להזדקנות מואצת של תאים במספר איברים: במוח, בתאי מערכת החיסון וברקמות השומן.

תאים מתחת למיקרוסקופ. עדויות לנזק ב-DNA,צילום: Getty Images/iStockphoto

נזק לחומר התורשתי

הממצא המשמעותי ביותר היה במוח, שם נמצאו תאי עצב שעברו הזדקנות מואצת בעיקר באזורי ההיפוקמפוס (האחראי על זיכרון ולמידה) והקורטקס (קליפת המוח). בתאים אלה נמצאו עדויות לנזק ב-DNA.

"המחקר שלנו נולד מתוך כמות משמעותית של עבודות שהוכיחו כי מתח בחיים, גורמים חברתיים ובמיוחד מעמד סוציו-אקונומי נמוך, משפיעים לרעה על הבריאות וההזדקנות בבני אדם. עם זאת, המנגנונים הסיבתיים כמעט בלתי אפשריים לזיהוי בבני אדם", מסביר פרופ' אלסנדרו ברטולומוצ'י, החוקר הבכיר שהוביל את המחקר.

תאי עצב עברו הזדקנות. אילוסטרציה של המוח האנושי,צילום: ThinkstockPhotos

"המחקר שלנו מהווה את הצעד הראשון בחיפוש אחר ההבנה כיצד מתח בחיים יכול להשפיע על הזדקנות. התגלית שגורמי מתח חברתיים מגבירים סימנים של הזדקנות תאית במוח ובאיברים אחרים, תהליך שמונע על ידי נזק ל-DNA בין היתר, היא משמעותית ביותר".

המחקר העתידי יתמקד בהבנת הקשר בין סטרס למנגנונים ביולוגיים שונים המעורבים בהזדקנות, ובבדיקה האם ניתן להגן על הגוף מפני השפעותיו המזיקות.

המחקר הנוכחי, שנערך על ידי צוות בינלאומי של 13 חוקרים, מומן בעיקר על ידי המכון הלאומי האמריקני להזדקנות ואגודת מיניסוטה לביוטכנולוגיה וגנומיקה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו