"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הבדלים דרמטיים: אותו מזון ישפיע אחרת עליכם ועל החברים שלכם
באמצעות קפסולה חכמה שתיעדה מסלול של ארוחה במערכת העיכול, חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן גילו הבדלים משמעותיים בתהליך בין אדם לאדם
אוכל הודי, למשל, משפיע אחרת על אנשים. אילוסטרציה. צילום: איתיאל ציון

הבדלים דרמטיים: אותו מזון ישפיע אחרת עליכם ועל החברים שלכם

באמצעות קפסולה חכמה שתיעדה מסלול של ארוחה במערכת העיכול, חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן גילו הבדלים משמעותיים בתהליך בין אדם לאדם

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מה קורה למזון שאנחנו אוכלים בדרכו הארוכה במערכת העיכול?מחקר חדשמאוניברסיטת קופנהגן מצא דרך מקורית לענות על השאלה הזו: 50 מתנדבים בריאים בלעו קפסולה קטנה (26×13 מילימטרים) שתיעדה את כל מה שקורה בדרך - מרמת החומציות ועד הטמפרטורה והלחץ. התוצאות הפתיעו גם את החוקרים.

"ראינו שאצל חלק מהאנשים לקח לקפסולה שעתיים לעבור במעי הדק, ואצל אחרים 10 שעות", מסביר פרופ' הנריק רואגר, שהוביל את המחקר. "מכיוון שאנחנו יודעים שרוב הרכיבים התזונתיים נספגים במעי הדק, ההבדלים בזמן המעבר במעי הדק כנראה משפיעים על כמות הרכיבים התזונתיים שאנחנו סופגים וכמה מהם עוברים למעי הגס, שם נכנסים לפעולה חיידקי המעיים".

רמת החומציות חשובה. איור של מערכת העיכול, צילום: GettyImages

עד היום, חקר פעילות המעיים התבסס בעיקר על בדיקת דגימות צואה ורישום של הרגלי אכילה. "הקפסולה מאפשרת לנו לאסוף מידע שעשוי לעזור להסביר הבדלים אישיים בעיכול, בספיגת רכיבי תזונה ובדפוסי תנועת המעיים", אומר רואגר. "זה מספק לנו ידע רב יותר משיכולנו להשיג בעבר באמצעות דפוסי תזונה ודגימות צואה".

המחקר נמשך תשעה ימים, במהלכם נתנו המשתתפים דגימות יומיות של צואה ושתן ותיעדו את התזונה שלהם. ביום השני של המחקר, כל המשתתפים קיבלו ארוחת בוקר זהה שכללה לחם שיפון עם חמאה וריבה, ביצה קשה, יוגורט רגיל עם אגוזים ואוכמניות וכוס מים. מיד לאחר מכן הם בלעו את הקפסולה, שנעה במערכת העיכול בין 12 ל-72 שעות ואספה נתונים לאורך כל הדרך.

אוכמניות. וגם ביצה קשה, צילום: sweetlouise / pixabay

מה גילתה הקפסולה?

הנתונים שנאספו מציירים תמונה מורכבת של מערכת העיכול: בכל תחנה במסע משתנה רמת החומציות, וההבדלים בין אדם לאדם משמעותיים. רמת החומציות חשובה כי היא קובעת אילו חיידקים יכולים להתקיים ולפעול בכל חלק של המעיים. החוקרים גילו שכשהמזון נע לאט מדי במעיים, החיידקים מתחילים לפרק יותר חלבונים - תהליך שיכול להשפיע באופן שלילי על הבריאות שלנו.

"התוצאות שלנו מראות שכולנו ייחודיים - גם במעיים שלנו", קובע רואגר. "אנחנו רגילים להניח שכולנו מעכלים וסופגים מזון באותו אופן ובאותה מידה, אבל אנחנו יכולים לראות שזה לא תמיד המקרה. המחקר שלנו מספק הוכחה נוספת לכך שאנשים מגיבים באופן שונה למזון - וכאן ההבדלים בסביבת המעיים שלנו בהחלט יכולים למלא תפקיד חשוב".

ממצאי המחקר מצביעים על כך שהפיזיולוגיה וסביבת המעיים משחקות תפקיד חשוב בהבדלים האישיים במיקרוביום (אוכלוסיית החיידקים) של המעי ובחילוף החומרים. הבנה זו עשויה לסלול את הדרך לפיתוח המלצות תזונתיות מותאמות אישית, שיתחשבו במאפיינים הייחודיים של מערכת העיכול של כל אדם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...