"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר חדש מגלה: כך משפיעה הקריאה על המוח שלנו

הבדלים משמעותיים נמצאו במוחם של אנשי הספר לעומת כאלה שלא מרבים לקרוא • בינתיים, בעולם נרשמת ירידה מתמשכת בהרגלי הקריאה • עורך המחקר: "הרגע האינטימי הזה עם ספר בכורסה אינו רק חוויה אישית – זהו שירות לאנושות"

,עודכן
0השמעה
הספרייה הלאומית. "קריאה היא לא רק חוויה אישית - זה שירות לאנושות". צילום: אורן בן חקון

אנשים בעלי יכולת קריאה גבוהה מתאפיינים במבנה מוחי ייחודי, כך עולה ממחקר חדששערך פרופ' מיקאל רול מאוניברסיטת לונד שבשבדיה. המחקר, שהתבסס על ניתוח נתונים של יותר מאלף משתתפים, מצא הבדלים משמעותיים בשני אזורים מרכזיים בהמיספרה השמאלית של המוח, האחראית על עיבוד שפה. ממצאים אלו מקבלים משנה חשיבות לנוכח הירידה המדאיגה בהרגלי הקריאה בעולם.

על פינתוני ארגון The Reading Agency, חצי מהמבוגרים (50 אחוז) בבריטניה מדווחים כי אינם קוראים באופן קבוע, עלייה מ-42 אחוז בשנת 2015. המצב חמור במיוחד בקרב צעירים בגילאי 16-24, כאשר כמעט אחד מכל ארבעה מדווח כי מעולם לא היה קורא קבוע.

קוראים בשבוע הספר. המצב חמור,צילום: דודי ועקנין

השמיעה משפיעה

פרופ' רול מצא כי החלק הקדמי של האונה הרקתית (Temporal Lobe) גדול יותר אצל אנשים בעלי יכולת קריאה גבוהה. "אזור זה אחראי על קישור וסיווג של מידע משמעותי. למשל, כדי להבין את המשמעות של המילה 'רגל', אזור זה במוח מקשר בין המידע החזותי, התחושתי והמוטורי המתאר כיצד רגליים נראות, מרגישות ונעות", הוא מסביר.

ממצא מפתיע נוסף קשור לאזור במוח הנקרא "הפיתול על שם הֶשְׁל" (Heschl's gyrus), המכיל את קליפת השמיעה. מחקרים קודמים הראו כי דקיקות באזור זה קשורה לדיסלקציה, המתבטאת בקשיי קריאה חמורים. המחקר החדש מראה כי ההבדלים בעובי הקליפה באזור זה אינם מוגבלים רק להבחנה בין אנשים עם וללא דיסלקציה, אלא משפיעים על כלל האוכלוסייה - כאשר קליפת שמיעה עבה יותר קשורה ליכולת קריאה טובה יותר.

"למרות שקריאה נתפסת כמיומנות חזותית בעיקרה, היכולת שלנו להתאים אותיות לצלילי דיבור תלויה קודם כל במודעות שלנו לצלילי השפה", מדגיש פרופ' רול. הוא מוסיף כי בהמיספרה השמאלית של המוח יש בדרך כלל יותר מיאלין - חומר שומני המשמש כמבודד סיבי עצב ומגביר את מהירות התקשורת העצבית.

מוח בסריקת MRI. הגיע הזמן להגמיש אותו,צילום: Getty Images/iStockphoto

מתי המוח משתנה?

המחקר מצביע על כך שהמוח גמיש ומשתנה כאשר אנו לומדים מיומנות חדשה או מתרגלים מיומנות קיימת. "צעירים שלמדו שפה באופן אינטנסיבי הראו עלייה בעובי קליפת המוח באזורי השפה", מציין החוקר. העובדה שמומחים לפונטיקה (חקר צלילי הדיבור) לעיתים קרובות מפתחים מספר פיתולים על שם הֶשְׁל בצד השמאלי של המוח, מרמזת על הקשר בין אזור זה לעיבוד צלילי דיבור.

"אם אתם רוצים לשמור על הפיתול על שם הֶשְׁל שלכם עבה ומשגשג, קחו ספר טוב והתחילו לקרוא", ממליץ פרופ' רול. הוא מוסיף אזהרה: "אם כחברה נפסיק לתת עדיפות למיומנויות כמו קריאה, היכולת שלנו לפרש את העולם סביבנו ולהבין את מחשבותיהם של אחרים בוודאי תיפגע. במילים אחרות, הרגע האינטימי הזה עם ספר בכורסה אינו רק חוויה אישית – זהו שירות לאנושות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר