"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפתעה: זה מה שקרה כשחוקרים לימדו חולדות לנהוג

מחקר מסקרן באוניברסיטת ריצ'מונד עסק במה שקורה כשמלמדים חולדות לנהוג לאוכל שלהן - וחשף תובנה חדשה על הדברים שמשמחים אותנו

,עודכן
0השמעה
החולדות והמכונית. התרגשו כמו כלב שיוצא לטיול. צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של COVER Images / אוניברסיטת ריצ'מונד

בעולם שבו אנחנו מורגלים לסיפוקים מיידיים, מחקר חדש על חולדות שלמדו לנהוג חושף תובנה חדשה על בריאות המוח, וגם על האושר שלנו. במחקר שנערך באוניברסיטת ריצ'מונד שבארה"ב, הצליחו החוקרים ללמד חולדות לנהוג במכונית זעירה שנבנתה ממיכל דגני בוקר פשוט, עם חוט מתכת שתפקד כדוושת גז. תוך זמן קצר, הן הפגינו יכולת היגוי מדויקת להפליא בדרכן לפרס - חטיף פרוט-לופס.

החולדות גילו מוטיבציה עזה לנהיגה, עד כדי כך שקפצו למכונית בהתלהבות עוד לפני תחילת האימון. ד"ר קלי למברט, מדענית מוח המתמקדת בהחזקה ובדיקה של חיות מעבדה בסביבות טבעיות, הבחינה בתופעה מעניינת: שלוש חולדות שעברו אימוני נהיגה רצו בהתלהבות לצד הכלוב. "הן קפצו בדיוק כמו הכלב שלי כשמציעים לו טיול", היא תיארה.

מעבדת מחקר על גלגלים

בעקבות ההצלחה הראשונית, שודרג הפרויקט בשיתוף עם פרופ' ג'ון מקמנוס מהמחלקה לרובוטיקה. הצוות פיתח כלי רכב חשמליים משוכללים יותר המכונים ROVs (Rat-Operated Vehicles), המזכירים גרסת מיניאטורה של הסייברטראק של טסלה. הרכבים החדשים כוללים חיווט עמיד במיוחד, צמיגים בלתי ניתנים להריסה ומנופי נהיגה ארגונומיים.

הממצאים העלו תובנות חשובות על הקשר בין הנאה ולמידה: כשניתנה לחולדות האפשרות להגיע לחטיף בדרך קצרה ברגל או בנסיעה ארוכה יותר, שתיים מתוך שלוש בחרו דווקא בנסיעה - מה שמעיד על חשיבות ההנאה מהתהליך עצמו, ולא רק מהתגמול.

המחקר חשף גם את חשיבות הסביבה העשירה להתפתחות המוח: חולדות שהוחזקו בסביבה הכוללת צעצועים, מרחב וחברה, למדו לנהוג מהר יותר מאלו שהוחזקו בכלובים רגילים. ממצא זה תומך בתפיסה המדעית של נוירופלסטיות, שהחוקרים מגדירים כיכולת המוח להשתנות לאורך החיים בתגובה לדרישות סביבתיות.

הערך שבציפייה

התובנות הובילו לתוכנית מחקר חדשה המכונה "Wait For It" (חכו לזה), הבודקת כיצד ציפייה לחוויות חיוביות משפיעה על המוח. התוצאות הראשוניות מרמזות שחולדות שנדרשו להמתין לפרס הפגינו סימנים של מעבר מחשיבה פסימית לאופטימית, והצליחו טוב יותר במשימות קוגניטיביות - ממצאים שעשויים להיות רלוונטיים גם למוח האנושי.

"למרות שמכוניות לחולדות רחוקות מכל דבר שהן היו פוגשות בטבע", מסבירה למברט, "במקום ללחוץ על כפתורים בשביל פרסים מיידיים, הן מזכירות לנו שתכנון, ציפייה והנאה מהדרך עשויים להיות המפתח למוח בריא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר