"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם קופי אדם קרובים לפיתוח שפה? מחקר חדש מצביע על יכולת מפתיעה

מחקר שנערך בשווייץ מצא שגורילות, שימפנזים ואורנגוטנים עוקבים אחר אינטראקציות באופן דומה לבני אדם • התגלית מעלה תובנות חדשות על התפתחות השפה האנושית

,עודכן
0השמעה
שימפנזים בגן החיות בלוס אנג'לס. אולי אנחנו דומים משחשבנו. צילום: אי.פי (ארכיון)

כשאתם רואים חתול רודף אחרי עכבר, המוח שלכם מיד מבחין בין מי שמבצע את הפעולה (החתול) למי שהפעולה מבוצעת עליו (העכבר). יכולת זו, המכונה בתרגום חופשי "פירוק אירועים" (event decomposition), נחשבה עד כה לייחודית לבני אדם. אולםמחקר חדש שנערך בשווייץמערער על הנחה זו.

צוות חוקרים בינלאומי בהובלת ד"ר ונסה וילסון בחן את תנועות העיניים של תשעה קופי אדם מגן החיות בבאזל -שימפנזים, גורילות ואורנגוטנים - בזמן שצפו ב-84 סרטוני וידאו קצרים. הסרטונים הציגו מגוון אינטראקציות - הן בין שתי דמויות (אנושיות או של קופים) והן בין דמות לחפץ דומם. המחקר השווה את דפוסי המבט של קופי האדם לאלה של 14 מבוגרים ו-29 תינוקות בני שישה חודשים.

"גילינו שקופי האדם, בדומה למבוגרים, מעבירים את מבטם בין מבצע הפעולה למקבל הפעולה", מסבירה ד"ר וילסון. "זה מרמז שהיכולת לפרק אירועים התפתחה לפני השפה". התינוקות, לעומת זאת, התמקדו בעיקר במידע רקע בסצנה - תוצאה שמתאימה לשלב ההתפתחותי שלהם.

ההבדל העיקרי בין קופי האדם למבוגרים היה שהקופים - למרות שעקבו אחר הפעולה באופן דומה - נטו לסרוק יותר את הרקע, בעוד המבוגרים התמקדו בעיקר בדמויות הפועלות. תופעה מרתקת התגלתה כשהסרטונים כללו מזון - אז גם הקופים וגם בני האדם הראו העדפה ברורה להתמקד במי שמחזיק או מטפל במזון.

גורילות בטבע בפארק הלאומי הרי הגעש,צילום: Gettyimages

המפתח החסר לשפה

למרות שקופי אדם מתקשרים ביניהם באופנים המזכירים לעתים התנהגות אנושית - הם מדברים בתורות, קוטעים זה את זה ולכל אחד מהם קול ייחודי - התקשורת שלהם נעדרת את המורכבות המאפיינת את השפה האנושית. אחד ההבדלים המרכזיים, מסבירה וילסון, הוא היכולת האנושית לשלב מילים בצירופים שונים כדי ליצור משמעויות חדשות. "תכונה זו אמנם קיימת בתקשורת של בעלי חיים, אך עד כה נמצאה רק בצורות פשוטות הרבה יותר", היא מציינת.

המחקר מעלה שלוש השערות מרכזיות לגבי השלב החסר בין היכולת הקוגניטיבית של קופי האדם לבין התפתחות השפה האנושית. האחת נוגעת לשינויים בקוגניציה החברתית - בני האדם, למשל, נוטים יותר מקופים להתמקד בפני מבצע הפעולה כשהתוצאה מפתיעה, כאילו מנסים להבין את כוונותיו. השנייה קשורה לצרכים תקשורתיים שהתפתחו עם העלייה ברמת שיתוף הפעולה האנושי. השלישית נוגעת ליכולת הביטוי - המוח האנושי, שגדול פי שלושה מזה של השימפנזה, מאפשר עיבוד של מבני תקשורת מגוונים יותר.

"אנחנו מגלים יותר ויותר שההבדל בין התקשורת האנושית לזו של מינים אחרים הוא של דרגה, ולא של מהות", מסכמת וילסון. "המחקר שלנו ממשיך לחשוף תובנות חדשות. אנחנו נמצאים רק בתחילת הדרך להבנת הגורמים שהובילו להתפתחות מורכבות התקשורת האנושית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר