"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איכות ראייתם של ילדים בתקופת הקורונה ירדה - בשוודיה לא: זו הסיבה לכך

מחקרים שנערכו במקומות שונים בעולם מצביעים על החמרה בקוצר הראייה בעקבות שימוש מוגבר במסכים • בשוודיה נמנעו מהגבלות חמורות במהלך התפרצות הקורונה, ורצף הלימודים במערכת החינוך כמעט לא נקטע • הודות לכך, הראייה של הילדים לא נפגמה

,עודכן
0השמעה
בשוודיה איכות הראייה לא הוחמרה, צילום: GettyImages

מחקר חדששנערך בשוודיה, מצא כי ראייתם של ילדים וילדות במדינה לא נפגעה במהלך תקופות הקורונה. זאת, בניגוד למחקרים שנערכו במקומות אחרים בעולם, ובהם ישראל, המצביעים על החמרה בקוצר הראייה בעקבות שימוש מוגבר במסכים וחשיפה פחותה לאור יום טבעי. בשוודיה נמנעו מהגבלות חמורות במהלך התפרצות הקורונה, ורצף הלימודים במערכת החינוך כמעט לא נקטע - לכן, כך מסיקים החוקרים, הראייה של הילדים לא נפגמה.

המחקר נערך בשוודיה בין ינואר 2019 לבין יוני 2021 בקרב ילדים וילדות בני 16-8. הוא מצביע על כך שהראייה של הצעירים שנבדקו לא נפגעה במהלך מגפת הקורונה.הימנעותה של שוודיה מהגבלות חמורות במהלך התפרצות הקורונה, (לא הוטלו סגרים, רצף הלימודים במערכות החינוך לא נקטע) - הינה כנראה הסיבה העיקרית שסייעה לאזרחיה להמשיך באורח חייהם כרגיל.

שימוש מוגבר במסכים בתקופת הקורונה,צילום: GettyImaes

"החמרה בקוצר ראייה לא הושפעה מהמגבלות שהוטלו במהלך מגפת הקורונה בשוודיה", כך נכתב במחקר. "קוצר הראייה הולך ומתפשט באזורים רבים בעולם, והסגרים שנגרמו בעקבות הקורונה, החמירו את הבעיה הזו. השיעורים הגבוהים ביותר של קוצר ראייה הם במזרח אסיה והם בניגוד חד לרמות הנמוכות שדווחו בסקנדינביה".

"להבדיל ממגפת הקורונה, שהשפיעה על בריאותם של ילדים באופן מינורי, קוצר הראייה הרבה פחות "רחמני" כלפי בני ובנות הגיל הצעיר", מספרת אורטל סבג, אופטומטריסטית בכירה ומנהלת חטיבת המחקרים בחברת CooperVision. "למעשה ילדים הם הפגיעים ביותר מול בעיית קוצר הראייה מאחר ובין גילאי 16-6, קצב גדילת המספר מדי שנה מהיר מאוד ויכול להגיע למספר ואף למספר וחצי בשנה".

בשבדיה לא היו מגבלות קורונה מחמירות. שטוקהולם,צילום: אי.פי.איי

"נתוני המחקר תואמים לעובדה כי חשיפה לאור יום טבעי נמצאה חיונית בהתפתחות ראייה תקינה ולמניעה או עיכוב של התפתחות של קוצר ראייה אצל ילדים, ולכן מומלץ לשהות שעה וחצי לפחות מדי יום תוך חשיפה מבוקרת לאור השמש לצד ההגנה הנדרשת", מרחיבהסבג.

ובישראל? עלייה של 30% במצבי קוצר ראייה בקרב ילדים

מחקר ישראלי מ-2021, בראשותו של פרופ' יאיר מורד, ראש מחלקת עיניים ילדים בביה"ח יצחק שמיר, מצא עלייה של 30% בקרב ילדי ישראל הסובלים מקוצר ראייה, ביחס לשנה שקדמה למחקר.המחקר שנערך במרכז כלל 150 ילדים בגילי 12-6 (בהתפלגות שווה בין בנים לבנות), אשר היו מצויים כולם בשלבי טיפול. נעשתה השוואה בין קצב העלייה של קוצר הראייה ממרץ 2019 עד מרץ 2020 (לפני סגר הקורונה) לבין קצב עליית המספר בתאריכים מרץ 2020 עד מרץ 2021 (השנה שבה התקיימו שלושת הסגרים המשמעותיים בישראל). במהלך הסגרים נסגרה מערכת החינוך ללימודים פרונטליים והתלמידים עברו ללמידה מקוונת מול מסך המחשב.

לימודים בזום, ארכיון,צילום: אורן בן חקון

ממצאי המחקר מצביעים על עליה של כ-30% בקצב עליית המספר בקרב הילדים שנבדקו במהלך תקופת הקורונה (מרץ 2020-מרץ 2021) יחסית לקצב העלייה בשנה שקדמה לה, זאת למרות הטיפול. "אנו מניחים כי עלייה זו נובעת מן העובדה שילדים רבים בילו שעות רבות מול מסך וכן לא יצאו מן הבית ולא נחשפו לאור יום טבעי - עובדה שתורמת באופן ישיר לעליית המספר", הרחיב פרופ' מורד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר