"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סוחרי החומרה באסיה מוצאים לקוחות חדשים - כורי המטבעות הווירטואליים

הבהלה לזהב של מטבעות וירטואליים העירה את השוק הרדום והמתדרדר של החומרה למחשבים שולחניים - לשמחתם של הרוכלים בשווקי האלקטרוניקה הגדולים בדרום אסיה

,עודכן
מחשב לכריית מטבעות וירטואליים מוצג בחנות בהונג קונג // צילום: בובי יפ, רויטרס

שווקי האלקטרוניקה הגדולים באסיה מוצפים בסוג חדש של לקוחות שמחפשים את פיסת החומרה הכי חדשנית – כורי מטבעות דיגיטליים.

עדרים של כורים מכל רחבי העולים נוסעים לשווקים כמו שם-שוי-פה בהונג קונג ומרכז סים-לים בסינגפור, כדי לקנות מחשבים למערכי כריית המטבעות שלהם מסוחרי החומרה המצטופפים בדוכניהם.

חלק מהכורים רק באים כדי לקנות רכיבים בודדים: לוח אם, כרטיסי גרפיקה חזקים, מאווררים, ספקי כוח או זיכרונות. והגם שמדובר במוצר לא ממותג, המורכב במקום, המחיר הסופי של המחשבים המיועדים למסחר במטבעות וירטואליים וצבירת הון לא מוחשי, הוא עדיין מציאה.

"קניית ציוד לכרייתמטבעות דיגיטלייםהוא זול ב-30 עד 50 אחוזים בהונג קונג מאשר באירופה", אומר כורה המטבעות הרוסי דימה פופוב. הונג קונג, כמשל, היא נטולת מסי קניה וקרובה פיזית ליצרני הרכיבים. פופוב מספר שהוא קונה כרטיסים גרפיים, לוחות אם וספקי כוח בהונג קונג, וכורה מטבעות וירטואליים ברוסיה – שם החשמל זול יותר והטמפרטורות הנמוכות מספקות סביבה אידיאלית למערכי מחשוב גדולים המייצרים הרבה חום.

הדרישה לחומרה ייעודית לתחום הוסיפה ממד חדשה למרכזי קניות האלקטרוניקה באסיה, שעסקיהם נפגעו בשנים האחרונות בשל הירידה בדרישה למחשבים שולחניים. חנויות שפעם שירתו בעיקר את האוכלוסיה המקומית, ומכרו טלפונים ואלקטרוניקה אישית אחרת, כיום פונים ללקוחות זרים שתרים אחר פיסת החומרה הבאה שתעזור להם להתעשר.

כריה דיגיטלית

מערכי המחשבים לכרייתמטבעות וירטואליים, לרוב מאופסנים במחסנים רחבי ידיים, גדולים כמו האנגרי מטוסים, המנוטרים באופן קבוע. כל יחידה כזו כוללת מעבדים זוללי חשמל, המבצעים פעולות מתמטיות מורכבות, ועל כל פעולה שכזו, מפעיליהם מקבלים זיכוי לביצוע של פעולה במטבע בלוקצ'יין, המזכה אותם ב-"עמלת כרייה".

מומחה אחד למטבעות קריפטו עימו שוחננו מסביר כי כורי המטבעות רואים החזר על ההשקעה בערך בתוך שלושה חודשים. ברם, אלה שמחזיקים חוות כרייה קטנות בבית, מקבלים החזר איטי יותר.

בעלי החנויות בהונג קונג מספרים שרוב הקונים מגיעים מרוסיה, אבל יש להם לקוחות גם ממערב אירופה, אפריקה ודרום קוריאה. לסינגפור מגיעים קונים ממדינות שכנות, בהן עלויות התפעול נמוכות יותר.

ג'רי וו, מנהל חברת וייזטק טכנולוגיות, אומר שמכירת ציוד לכריית מטבעות וירטוליים הוא רווחי ב-50 אחוזים יותר מאשר מכירת חומרה "רגילה", ומייצרת לו רווחים של בין 6,400 ל-7,673 דולר אמריקאי בחודש (שווה ערך לבין 50 ל-60 אלף במטבע המקומי, דולר הונג קונגי). "זו הכנסה יפה", אומר וו.

בהלה לביטקוין מעירה את שוק חומרת המחשבים
בהלה לביטקוין מעירה את שוק חומרת המחשבים

הבהלה לביטקוין. חנות חומרה בהונג קונג מציגה את מרכולתה // צילום: בובי יפ, רויטרס

הזדמנות ליצרנים

כורי המטבעות שתרים אחר ציוד למערכים שלהם, הם קהל יעד והזדמנות עבור יצרניות המעבדים. עלות של מערכת אחת מתחילה בכמה אלפי דולרים ויכולה להגיע לעשרות אלפי דולרים ויותר, כאשר המעבדים הם הרכיבים היקרים ביותר.

מרבית הציוד עבור מכונות הכריה מיוצר בסין, ומבוסס על מעבדים של חברות כמו AMD ו-nVidia, המעוניינות להוציא כמה שיותר חומרה מהמדינה הקומוניסטית, מחשש שבבייג'ינג יחליטו לפשוט על כורי מטבעות וירטאוליים.

סמסונג, היצרנית הגדולה בעולם של שבבים, אומרת שהשוק "מתפוצץ" בדרישה למעבדים גרפיים המשמשים בפעולות כריית המטבעות הווירטואליים, שמניעה צמיחה חדשה בענף. במחשב טיפוסי המשמש לפעולות כרייה של מטבעות דיגיטליים יש בין ששה ל-12 כרטיסי גרפיקה העוסקים במלאכה.

"פלח הלקוחות מתעשיית המטבעות הדיגיטליים צפוי לתרום לצמיחה משמעותית השנה בבסיס הלקוחות המסורתי שלנו", אומר לי סאנג יון, סגן נשיא לעסקי הליבה בסמסונג. גם חברות המוליכים למחצה בטאיוואן צופות צמיחה בהכנסותיהן בשל הגידול בדרישה למעבדים המשמשים למערכי כרייה של מטבעות. TSMC, למשל, יצרנית המעבדים הגדולה בעולם בהיקפיה, אימצה את עסקי כריית מטבעות הקריפטו כמיזם עסקי.

אבל החברות יודעות שהמצב יכול להשתנות, ובמהירות.

"הדחף לכריית מטבעות הוא מאוד חזק. התמריץ כמובן, תלוי בשערי החליפין של מטבעות הקריפטו, שהם מאוד תזזיתיים. הדרישה כעת ובשנה החולפת הייתה מאוד חזקה, ואנחנו מצפים שהמצב יימשך", אמר מוריס צ'אנג יושב ראש TSMC בשיחה עם משקיעים בחודש שעבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר