"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדוע חלק מהעצים משנים את מינם?

חוקרת באוניברסיטת ראטגרס גילתה מדוע עצים משנים את מינם, ומדוע אנחנו בני האדם מתקשים להבחין בכך

,עודכן
מדוע עצים משנים את מינם? עלה אדר ברוח // צילום: AP Photo/Robert F. Bukaty

עצים, בשונה מבני אדם, הם איטיים למדי כמו דמויות רועי העצים (האנטים) בשר הטבעות, וקשה לזהות את המין שלהם בקלות – שמתבטא רק בשעת הפריחה. הפריחה אצל חלק מהעצים, הנה איטית ולוקחת זמן רב מאד. זו הסיבה מדוע רוב בני האדם לא יראו שינויים על עצים גם כשהשינויים האלו הם משמעותיים ומעידים על בעיה באקלים כדור הארץ או בעיה אחרת.

אולם, מחקר חדש שערכה הבוטנאית ג'ניפר בלייק-מחמוד, דוקטורנטית באוניברסיטת ראטגרס ומומחית לחקר צמחים, מראה כי משהו דרמטי מתחולל בעצי האדר המפוספס בצפון אמריקה וקנדה.

"המחקר החל באופן מקרי. טיילתי עם מגדלי עצים והם ציינו באגביות, שהעצים משנים את מינם מזכר לנקבה. קפצתי ואמרתי מה? העצים משנים את המין שלהם?! משהו יודע למה זה קורה?", אמרה בלייק-מחמוד לוושינגטון פוסט.

מהר מאד התברר לחוקרת כי לאף אחד אין מידע מספיק, ותשובה ברורה מדוע העצים משנים את מינם מזכרים לנקבות. לשם כך היא ועמיתה, לקחו דגימות ענפים וגדלו אותם בחממה. התברר כי כל הענפים, על אף שנכרתו מעצים זכרים, הפכו מזכרים לנקבות או לעצים דו-מיניים. החוקרים המופתעים בצעו את הניסוי עוד פעם בשורה שלמה של סביבות ומצעי האכלה, וקיבלו את אותה תוצאה. לדברי בלייק-מחמוד, "היה ברור לנו שמשהו קורה. משהו במעשה שלנו משנה את מין העצים שהרי בטבע העצים היו זכרים. חשבנו מה משותף לכל הדגימות שלנו – הטראומה של חיתוך הענף".

כך התברר, כי טראומת חיתוך ענף גורמת לשינוי המין בקרב עצי האדר המפוספס, שעוברים גם טראומות אחרות: חיות בר לועסות אותם, חוטבי עצים פוגעים בהם, עצים אחרים נופלים עליהם ועוד משהו – שינויי אקלים קיצוניים. לדברי ג'ניפר "עץ בטבע שעובר טראומה אכן מגיב אליה, רק שאנו לא שמים לב, כי זה לא כמו עליית מפלס המים בים". העצים מגיבים לטראומה בשינוי מין התפרחת כניסיון לשמר את עצמם. אם תרצו, זוהי "שירת הברבור" של הענף הפגוע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר