"הוקינג אחראי לכך שהמושג חור שחור הפך למושג שגור שכל ילד מכיר"

הפיזיקאי התיאורטי הבריטי סטיבן הוקינג, שעמד מאחורי תיאורית "המפץ הגדול" מת לפנות בוקר, בגיל 76, שנים אחרי שאובחן כחולה במחלתALS, מחלת ניוון שרירים שהותירה אותו בלא יכולת לנוע ותלוי באחרים בכל פעולה.

יחד עם עמיתו הפיזיקאי רוג'ר פנרוז, מיזג הוקינג את תורת היחסות של איינשטיין עם תיאוריית הקוואנטום, כדי ליצור את תיאורית "המפץ הגדול". הוקינג גם גילה שהחורים השחורים אינם שחורים לחלוטין אלא פולטים קרינה, ובסופו של דבר הם מתפוגגים ונעלמים.

לדברי יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, פרופ' יצחק בן-ישראל, היה אחד מגדולי הפיזיקאים של המאה ה-20 ו-21. "עיקר תרומותיו היו באסטרופיזיקה, שזה אומר חקר היווצרות היקום, חורים שחורים. הוא אחראי לכך שהמושג "חור שחור" הפך למושג שגור שכל ילד מכיר. תיאוריית החור השחור יוצרת בעיה, כי המאסה כבדה מאוד והוא מושך לתוכו כל דבר. השאלה הקונספטואלית הייתה מה קורה לכל המידע שנבלע בחור השחור. הפיזיקאי הישראלי יעקב בקנשטיין, אמר שלא יכול להיות שלא קורה כלום ונפלטת קרינה מהחור.

הוקינג שלל זאת בתחילה, אבל אחר כך מצא שאכן מהחור השחור נפלטת קרינה. לקרינה זו קוראים קרינת בקנשטיין-הוקינג. כדי להגיע למסקנה זו עשה הוקינג משהו שלא נעשה עד אז. הוא הצליח לשלב בין תורת היחסות של איינשטיין, שמדברת על גופים גדולים, לבין תורת הקוואנטים, המטפלת בעולם התת אטומי של חלקיקים. לפי התיאוריה, כשחומר עובר את המעטפת של חור שחור, יש תהליכים פיזיקליים שקורים לומר באינטראקציה עם כוח המשיכה של החור, המאסה נבלעת בחור השחור ויוצאת קרינה החוצה.

"מעבר להיותו מדען ידוען, הוא ישב על הקתדרה של ניוטון, שזה כבוד שלא נותנים לכל אחד. בגלל המאפיינים החיצניים שלו, כל דבר שאמר, בכל תחום, זכה לתהודה מעבר לרגיל. הוא היה אחד הטוענים החזקים לבנייה שלמושבות בחלל, כדי להציל את האנושות. גםאילון מאסקששיגר את הטסלהנדבק בחזון של הוקינג על תרבות בין כוכבית".

לדברי פרופ' בן ישראל, הוקינג היה בארץ הרבה פעמים, אך באירוע אחד בהזמנת שמעון פרס סירב לבוא, ולטענתBDS, הצטרף לבקשתם להחרים את ישראל. דובריו אמרו לאחר מכן, שהוא חזר בו בנושא הזה.

הגדולה של הנגשת המדע לקהל הרחב

פרופ' דן שכטמן, זוכה פרס נובל לכימיה, מסביר גם הוא בראיון לישראל היום את גדולתו של הוקינג, שאולי כלל לא הייתה מדעית.

"הוקינג היה מדען חשוב באסטרופיזיקה, אבל לא הכי חשוב. יש אסטרופיזיקאים טובים ממנו", אומר שכטמן.

"הוא תיאורטיקן וחקר חורים שחורים ונושאים אחרים, והוא מפורסם בעיקר בגלל נכותו. הוא לא קיבל פרס נובל, אבל תרומתו חשובה. חשיבותו היא בעיקר כי הוא הנגיש בזכות ספריו מדע מתקדם לקהל הרחב. זו הגדולה האמיתית שלו.

יש הרבה מדענים ישראלים שתרמו יותר לאסטרופיזיקה ואני מקווה שהקהל יכיר אותם. בחלק גדול מהתיאוריות שלו קשה להכריע. הוא אמר דברים נכונים, אבל גם התנצל כשאמר שהוא טעה. הוא אמר שהאנושות תהרוס את כדור הארץ - אבל לא צריך להיות הוקינג כדי להגיד את זה.

הבריטים הפכו אותו לגיבור לאומי מדעי, כי בגלל הנכות שלו היה קל לשווק אותו. גם בתנאים הנוראים שהוא חי הוא הצליח להיות מדען פעיל. שזה נפלא. הוא היה נכה קשה פעיל ונמרץ, תורם למדע וגם דעתן. הוא היה מלווה בצוות של מטפלים במימון ממשלת בריטניה, והציג למעשה את הגדולה של המדע הבריטי", מספר שכטמן.

בתמונה: פרופ' דן שכטמן // צילום: גדעון מרקוביץ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו