ארכיאולוגים ברוסיה חשפו קבר יוצא דופן בן כאלף שנה בדרום סיביר, שבו נקברו יחד אישה, תינוק שזה עתה נולד ועורו הכמעט שלם של סוס בוגר. הממצאים, שהתגלו באזור הרי סאיאן שבדרום סיביר, מספקים הצצה נדירה לאמונות, לטקסים ולקשרים התרבותיים של עמי הערבות של אסיה בימי הביניים.
הקבר התגלה כבר בשנת 2014 במהלך חפירות הצלה שבוצעו לקראת בניית מסילת רכבת באזור. אף שהאתר הניב עשרות קברים ושרידי יישובים מתקופות שונות, אחד התלים המוקפים באבנים חשף קבורה חריגה במיוחד של אישה שהייתה כבת 40 במותה. לצדה נמצאו שלד של תינוק שזה עתה נולד, עמוד השדרה של כבש ו"עור סוס" - גולגולתו, גפיו ועורו. לדברי החוקרים, מדובר במנהג טקסי נדיר בקרב נוודי הערבות של ימי הביניים.
"ברור לחלוטין שלא מדובר בקבורה רגילה", אמר אנדריי פוליאקוב, מנהל המכון לתולדות התרבות החומרית של האקדמיה הרוסית למדעים, שהוביל את החפירה. "יש רק כמה עשרות קבורות דומות בכל אזור סאיאן-אלטאי שבאסיה הפנימית".
החוקרים מעריכים כי האישה והתינוק מתו במהלך הלידה או זמן קצר לאחריה. אמנם קבורות משותפות של אם ותינוק מוכרות מתקופה זו בסיביר, אך הן נחשבות נדירות יחסית מבחינה ארכיאולוגית.
אחד הממצאים הבולטים ביותר הוא עור הסוס, שכיסה כמעט את כל שטח הקבר. בתרבויות סיביריות רבות נחשב הסוס לבעל חיים בעל חשיבות רוחנית רבה, ולעיתים נתפס כמלווה המוביל את המת בבטחה אל העולם הבא.
הממצאים שנחשפו בקבר מעידים גם על מעמדה הגבוה של האישה. בין החפצים שנמצאו לצדה היו זוג עגילי ברונזה מוזהבים, סכין ברזל, פלך אבן לטוויית צמר ושברי מראה שנשברה כחלק מטקס קבורה. עיטורי המראה כללו גפן מתפתלת ואשכולות ענבים, מוטיב המזוהה עם מראות שנמצאו בקברי אצולה מתקופת שושלת טאנג בסין, ששלטה בין השנים 618 ל-907.
גם ציוד הרכיבה שנמצא בקבר משך את תשומת לב החוקרים. בין עשרות הפריטים התגלה ארכוף מעוטר בסגנון אמנותי המשלב השפעות סיניות, הודיות ופרסיות. לפי החוקרים, מדובר ככל הנראה בארכוף טקסי שנועד להצגה ולא לשימוש יומיומי. תיארוך פחמן-14 הצביע על טווח זמן רחב יחסית, בין המאות ה-9 ל-13, אך על סמך סגנון החפצים והעיטורים מעריכים החוקרים כי הקבורה התרחשה במאה ה-10.
לדברי אולג מיטקו, ראש המעבדה למחקר במדעי הרוח באוניברסיטת נובוסיבירסק ואחד ממחברי המחקר, השילוב של עור הסוס, ציוד הרכיבה והממצאים הנלווים הוא "צירוף נדיר מאוד עבור האזור".
החוקרים סבורים שכמות החפצים היוקרתיים והקשרים התרבותיים המשתקפים בהם מעידים כי האישה והתינוק השתייכו לשכבת האצולה הגבוהה ביותר בחברה שבה חיו. עם זאת, הם מעריכים כי חלק מהחפצים לא היו רכושה האישי של האישה, אלא פריטי ירושה משפחתיים שהונחו בקבר כמנחות קבורה.
כעת מבצעים המדענים בדיקות DNA לשרידי האדם שנמצאו בקבר, בתקווה לחשוף פרטים נוספים על מוצאם ועל הקשרים המשפחתיים ביניהם. המחקרים פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי Bulletin of Novosibirsk State University: History and Philology.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו