מחקר חדש המוצג בכנס הארכיאולוגיה ושימור האתרים ביהודה ושומרון, ויתקיים בימים רביעי וחמישי בירושלים, מעלה טענה חריגה: המלך הורדוס שקל בשלב מוקדם של שלטונו להיקבר במערת המכפלה ואף ייעד במקום תא קבורה נסתר, שנבנה - כך לפי החוקרים, בתוך מערכת תת-קרקעית במתחם.
המחקר, שמובילים ד"ר גרשון בר-כוכבא והחוקר חיים שקולניק, מתבסס על תצלומים ותיעודים שנחשפו ממעמקי המתחם. לטענתם, באחד המסדרונות התת-קרקעיים אותר חלל אטום באבנים, שנבנה בסגנון הרודיאני ומזכיר מאפייני קבורה ייחודיים לתקופה.
לדברי החוקרים, הממצא עשוי להעיד כי התא יועד לאדם יחיד - ייתכן שהמלך עצמו, כחלק מתכנון מוקדם של אתר הנצחה אישי בתוך אחד המקומות הרגישים והחשובים ביותר באזור.
היוזמה המחקרית נולדה, בין היתר, בעקבות צילום ישן שנשמר באלבום משפחתי של מיכל ארבל, שצילמה בילדותה אזורים נסתרים במערה. שנים לאחר מכן, כך לפי החוקרים, התמונות עוררו עניין מחודש והובילו לבחינה משולבת של מקורות היסטוריים, עדויות ותיעוד ארכיאולוגי.
בשלב מאוחר יותר, לפי ההשערה שמציגים החוקרים, שינה הורדוס את תוכניותיו ובחר לבנות את אתר הקבורה שלו בהרודיון, ככל הנראה בהשפעת מודלים אדריכליים רומיים, בהם המאוזוליאום של אוגוסטוס ברומא.
החוקרים מוסיפים כי מערת המכפלה יועדה, על פי פרשנותם, לשמש מתחם הנצחה רחב היקף בסגנון הלניסטי-רומי, ייתכן בדומה למתחמי "הרואון־טמנוס". לדבריהם, מדובר באחד ממפעלי הבנייה הגדולים והמורכבים שיוחסו להורדוס.
בכנס עצמו מוצגים מחקרים נוספים מאתרים מרכזיים באזור, בהם תל חברון, קומראן, תל שילה והר מנשה. לצד הממצאים הארכיאולוגיים נדונים גם כיווני מחקר עתידיים, סוגיות שימור ופיתוח אתרי מורשת.
חיים שקולניק מסר כי תנאי השטח והגישה המוגבלת למערכות התת-קרקעיות הקשו על המחקר, אך לדבריו הממצאים חריגים בחשיבותם: “כאשר בחנו את החומר הבנו שמדובר בתגלית משמעותית, אולי מהחשובות שנחשפו בהקשר לשלב ההרודיאני באתר”.
אם תתאשר ההשערה בעתיד, היא עשויה לשנות את ההבנה המחקרית לגבי יחסו של הורדוס למתחמי קבורה והנצחה ולשפוך אור חדש על תכנון אתרי המורשת המרכזיים מתקופתו.
הורדוס היה מלך יהודה בתקופה הרומית, שנחשב לאחת הדמויות הבולטות והמורכבות בתולדות הארץ. הוא שלט בסוף המאה הראשונה לפני הספירה, תחת חסות האימפריה הרומית, ונודע כשליט חזק ושאפתן שהצליח לבסס שלטון יציב יחסית באזור סוער פוליטית.
הורדוס התפרסם בעיקר בזכות מפעלי הבנייה הגדולים שהותיר אחריו: הרחבת בית המקדש השני בירושלים, הקמת העיר קיסריה, ובניית מצודות ומתחמים מרשימים כמו הרודיון, שם כאמורא, הוא קבור. לצד זאת, דמותו נחשבת שנויה במחלוקת בשל שלטון תקיף וחשדני, שעל פי מקורות היסטוריים לווה גם במאבקי כוח פנימיים קשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו