הקבר המרוחק שחושף את סודות שושלת מידאס

קראתם אצלנו עלהתעלומה של הקבר השרוף בגורדיון? עכשיו מגיעה התפנית שמשנה את כל התמונה.

עד היום, התפיסה הרווחת בקרב ארכיאולוגים הייתה שהמלך מידאס, הדמות המיתולוגית שכל מה שנגעה בו הפך לזהב, היה בעיקר שליט של עיר-מדינה חזקה (גורדיון). אבל ממצאים חדשים, שהתפרסמו לאחרונה בכתבי עת מדעיים ומבוססים על חפירות הצלה בטורקיה, חושפים תמונה שונה לגמרי.

התגלית

"המוצב הקדמי" של מידאס החפירות החדשות מתמקדות ב-Karaağaç Tumulus, תל קבורה מונומנטלי שנמצא במרחק עצום של כ-160 ק"מ מבירת הממלכה גורדיון.

המחקר, בהובלת ד"ר חוסיין ארפהליוואן, מהמחלקה לארכיאולוגיה ב-Bilecik Şeyh Edebali University, קובע כי המרחק והעושר של הקבר מצביעים על כך שפריגיה לא הייתה ממלכה קטנה, אלא מעצמה ששלטה בטריטוריה נרחבת באמצעות אצילים מקומיים.

מה מצאו החוקרים?

בדו"ח המחקר שפורסם, מפרט הצוות הארכיאולוגי סדרת ממצאים שמקשרים את הקבר המרוחק ישירות לחצר המלוכה של מידאס.

כלי ברונזה טקסיים

דליים מפוארים עם עיטורים מורכבים, שיוצרו בטכניקה זהה לזו של הכלים שנמצאו בקברי המלוכה בגורדיון.

כתובות נדירות

כלי חרס הנושאים חריטות של שמות בשפה הפריגית, מה שמעיד על כך שהאליטה באזור הכפרי דיברה וכתבה בשפת הארמון.

ארכיטקטורה של כוח

מבנה הקבר מחקה את הסגנון האדריכלי של הבירה, סמל סטטוס מובהק בעולם העתיק.

"פריגיה הייתה מעצמה פדרלית"

על פי הניתוח של החוקרים, הממצאים ב-Karaağaç מוכיחים כי שושלת מידאס ניהלה מודל של "שליטה מבוזרת". מידאס לא הסתפק בישיבה בארמון. הוא הציב מושלים מטעמו בנקודות אסטרטגיות כדי לשלוט על דרכי המסחר ועל משאבי הטבע באנטוליה.

"הממצאים האלו מחייבים אותנו לכתוב מחדש את הפרק על ההשפעה הפוליטית של הפריגים," נכתב בסיכום המדעי של החפירות. שושלת מידאס, כך מסתבר, שלחה זרועות ארוכות הרבה מעבר למה ששיערנו.