ארכיאולוגים בטורקיה: מצאנו קבר שמשנה את מה שידענו על שושלת מידאס

ארכיאולוגים באתר הקבורה קאראאגץ במחוז ביליצ'יק שבצפון-מערב טורקיה דיווחו כיעונת החפירותהנוכחית החלה במה שהם כינו "המחקר המקיף הראשון" של קבר עץ הקבור מתחת לתל מלאכותי. הפרויקט החל לאחר גילוי האתר ב-2010 והחפירות החלו ב-2013.

התל ניצב במרחק של יותר מ-160 ק"מ ממערב לגורדיון, בירת פריגיה לשעבר. "קבורות של אנשי מעמד גבוה הרחק מגורדיון מצביעות על כך שהממלכה הייתה עשירה וחזקה יותר ממה שהונח בעבר", אמר חוסיין ארפהליבן מאוניברסיטת בילסיק, כפי שדווח בfocus.de.

החוקרים תיארכו את התל לתקופה שבין 1200 ל-675 לפנה"ס, המשתרעת על פני תקופת שלטונו של המלך האגדי מידאס. התל שימש כבית קברות במשך כמעט 3,000 שנה, ומאות שלדי אדם מתקופות שונות נמצאו בו, חלקם קדומים לבניית התל ואחרים נוספו מאות שנים מאוחר יותר.

בליבת התל, חשפו הארכיאולוגים תא עץ עטוף בשכבות אבן ואדמה. בתוכו נמצאו צנצנות קרמיקה, מיכלים מתכתיים מעוטרים וסיטולות ברונזה - דליים שעליהם חרוטות סצינות קרב. "חפצי הקבורה המפוארים מעידים על כך שאדם חשוב קבור שם", אמר ארפהליבן.

כמה סיטולות דמו לפריטים שנחפרו לפני עשרות שנים מהקבר שנחשב כשייך לגורדיאס, אביו של מידאס, מה שמרמז על קשרים שושלתיים. "הסיטולות עשויות להעיד על חילופי מתנות ולא על מעמד מלכותי מקומי", אמרה מאיה וסיליבה מהאוניברסיטה הבולגרית החדשה ל-Live Science.

קבורות משניות הקשו על המאמץ לבודד את הקבורה הראשית, וחלק מהעצמות זזו עם התייצבות התל. הצוות מבצע ניתוח דנ"א, בדיקות של שאריות על ממצאים, ועבודה סטרטיגרפית מדוקדקת כדי לזהות חומר הקשור לשלב הפריגיאני המוקדם ביותר ולקבוע אם הקבר הכיל בן למשפחת מידאס, שושלת יריבה, או משפחת אצולה אחרת.

החפירה הרחיבה את ההיקף הגיאוגרפי של ההשפעה הפריגית המתועדת. אם דמות בולטת מהחצר המלכותית נחה במרחק כה רב מגורדיון, סביר להניח שהממלכה ניהלה רשת של אליטות אזוריות בעלות אוטונומיה ניכרת. גם אם החפצים הגיעו באמצעות דיפלומטיה, נוכחותם עדיין הצביעה על קשרים נרחבים ברחבי צפון-מערב אנטוליה.

צוותו של ארפהליבן מתכנן לייצב את החדר העשוי עץ ולמפות את השרידים השלדיים שכבה אחר שכבה. מומחים למטלורגיה, נגרות עתיקה ושימור טקסטיל הצטרפו למאמץ לנתח את הממצאים ללא זיהום, במטרה להפיק כל תובנה אפשרית מהתל.