"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גלימות צמר בפומפיי: האם העיר נחרבה בזמן אחר משחשבו?

סריקות של יציקות גבס מפומפיי חשפו שקורבנות התפרצות הר הגעש לבשו שכבות ביגוד חמות - ממצא שמעמיד בסימן שאלה את התאריך המקובל לאסון

,עודכן
0השמעה
מבקרת באתר הארכיאולוגי בפומפיי, בנובמבר. צילום: REUTERS

חוקרים מאוניברסיטת ולנסיה משכו תשומת לב בכנס שנערך לאחרונה באיטליה, כאשר הציגו ממצאים חדשים על בגדים שנמצאו ב-14 יציקות גבס שנלקחו ב-1975 מהנקרופוליס פורטה נולה בפומפיי. בהנהגתו של הארכיאולוג פרופ' לורנס אלבונט, הצוות סרק את היציקות וגילה כי קורבנות התפרצות הר הגעש בשנת 79 לספירה לבשו שתי שכבות – טוניקה מתחת לגלימת צמר – ביום שנודע במסורת כ-24 באוגוסט. ארבע גלימות היו בעלות עובי המתאים יותר לבגדי חורף.

"לא הגיוני שאנשים לבשו בגדים כל כך חמים בקיץ", אמרה ההיסטוריונית הקלאסית מרי בירד, לפי מגזין סמית'סוניאן. דבריה הדהדו רמזים ארכיאולוגיים אחרים לפיהם האסון פגע בסתיו ולא בסוף אוגוסט. בחפירות נמצאו פירות סתיו, ערמונים, יין תוסס, תנורי חימום ניידים, גרפיטי פחם מתאריך 17 באוקטובר ומטבע שהוטבע אחרי אוגוסט.

לא כל החוקרים קיבלו את מזג האוויר הקר כסיבה לבגדים הכבדים. "גלימות יכלו לשמש גם כשריון נגד אפר ופסולת נופלת", אמר הארכיאולוג אנדרו וולאס-הדריל, לשעבר מנהל Herculaneum Conservation, בהערות שפורסמו ב-Focus Online. פדר פוס, פרופסור ללימודים קלאסיים, הוסיף כי "כ-90 אחוז מכל הבגדים בכל מקום היו מצמר".

מעבר לדיון על תיארוך, הסריקות סיפקו נתונים נדירים על ייצור הטקסטיל הרומי, כולל מספר החוטים, סגנונות הטוויה וטכניקות האריגה – פרטים שבדרך כלל הולכים לאיבוד עם השנים. שנת ההתפרצות נותרה קבועה ב-79 לספירה, אך הבגדים שנשתמרו בטיח חיזקו את הטענה כי הווזוב התפרץ שבועות, או אפילו חודשים, מאוחר יותר ממה שתועד על ידי פליניוס הצעיר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר