גברים ציידים? קברים מתקופת האבן מספרים סיפור קצת אחר

בבית קברות עתיק בצפון לטביה התגלה ממצא מפתיע: ילדה מהאלף הרביעי לפני הספירה נקברה עם האוסף הגדול ביותר של כלי צור מחודדים שנמצאו באתר - שבעה כלים כאלה, לצד 22 כלי צור נוספים. הממצא הזה הוא רק אחד מני רבים שמערערים על הנחות יסוד ארוכות שנים בארכיאולוגיה של תקופת האבן.

חוקרים מאוניברסיטת יורק שבאנגליה, בשיתוף עם המוזיאון הלאומי להיסטוריה של לטביה ושותפים אירופאים נוספים, ניתחו 158 כלי אבן צור מבית הקברות Zvejnieki - אחד מבתי הקברות הגדולים באירופה מתקופת האבן, הכולל למעלה מ-330 קברים ששימשו במשך כ-5,000 שנה, מ-7,500 עד 2,500 לפני הספירה.

"הממצאים שלנו הופכים את הסטריאוטיפ הישן של 'הגבר הצייד' שהיה נושא דומיננטי במחקרי תקופת האבן", אומרת ד"ר איימי ליטל מהמרכז לניתוח חפצים וחומרים באוניברסיטת יורק, שהובילה את המחקר. "סטריאוטיפ זה אף השפיע, בחלק מהמקרים, על האופן שבו נקבע מינם של תינוקות - על בסיס העובדה שניתנו להם כלי אבן".

החוקרים מסבירים שהממצאים מאתגרים תפיסות מושרשות במחקרי קבורה מתקופת האבן, שבהן כלי אבן נתפסו כסמל לגבריות. העובדה שנשים וילדים נקברו עם כלים באותה תדירות מרמזת שהכלים הללו לא היו קשורים באופן בלעדי לציד או לתפקידים שנחשבו גבריים.

"איננו יכולים להניח הנחות מגדריות"

המחקר, שנערך במסגרת פרויקט Stone Dead, כלל ניתוח מיקרוסקופי מתקדם של כלי האבן שהונחו ישירות עם הנפטרים או במקומות מיוחדים בתוך הקברים. החוקרים השתמשו במיקרוסקופים מתקדמים במוזיאון הלאומי להיסטוריה של לטביה בריגה כדי לבחון כיצד הכלים נוצרו ונעשה בהם שימוש.

הניתוח חשף שכלי האבן מילאו תפקיד משמעותי יותר בטקסי הקבורה ממה שחשבו בעבר. חלק מהכלים שימשו לעיבוד עורות של בעלי חיים, אך באופן מפתיע, 85 אחוז מכלי הצור המחודדים משני הצדדים (bifacial points) - שיכלו לשמש כראשי חץ, חנית או סכינים - לא הראו סימני שימוש כלל. זאת ועוד, כשליש מהכלים הללו נמצאו שבורים, מה שמרמז על שבירה מכוונת כחלק מטקסי האבל.

"מחקר זה מדגים שאיננו יכולים להניח הנחות מגדריות", אומרת ד"ר אנג'ה פטרוביץ' מאוניברסיטת בלגרד. "כלי האבן מילאו תפקיד חשוב בטקסי האבל של ילדים ונשים, כמו גם של גברים".

ממצא מעניין נוסף הוא שארבעה כלים לעיבוד מינרלים נמצאו אך ורק בקברי נשים. החוקרים משערים שמדובר בכלים לעיבוד אוכרה - פיגמנט אדום טבעי ששימש רבות בטקסי הקבורה באתר זה. למרות שמספר הכלים קטן, הממצא עשוי לרמז על תפקיד ייחודי של נשים בהכנת חומרים לטקסי קבורה.

החוקרים זיהו גם דפוסים בהנחת הכלים: מגרדים (scrapers) הונחו לעתים קרובות ליד הידיים, בעוד הכלים המחודדים משני הצדדים הונחו בעיקר באזור הגו. ממצא זה מצביע על משמעות סמלית ספציפית לכל סוג כלי.

המחקר מצא גם שמסורת הקבורה בלטביה הייתה חלק ממסורת רחבה יותר באזור הבלטי המזרחי. פרקטיקות דומות של שבירת כלים כחלק מטקסי קבורה תועדו גם בפינלנד באותה תקופה.

"המחקר מדגיש כמה יש עוד ללמוד על החיים - והמוות - של הקהילות הקדומות ביותר באירופה", מסכמת ד"ר ליטל. "אפילו החפצים הפשוטים לכאורה יכולים לחשוף תובנות על העבר האנושי המשותף שלנו ועל האופן שבו אנשים התמודדו עם המוות".

המחקר מומן על ידי המועצה לאמנויות ומדעי הרוח של בריטניה (AHRC) ופורסם החודש בכתב העת PLOS ONE.