במשך יותר ממיליון שנה יצרו בני אדם קדומים כלי אבן כחלק מתרבות האולדובאן, תעשיית הכלים הארוכה ביותר המתועדת ברשומות הארכיאולוגיות. כעת, חוקרים גילו כי יוצרי הכלים שחיו בקניה לפני כ-2.6 מיליון שנה לא הסתפקו בסלעים מקומיים, אלא הובילו חומרי גלם איכותיים למרחקים ארוכים (כ-11 ק"מ) - מה שמעיד לא רק על יכולת טכנית, אלא גם קוגנטיבית של הדור הקדום.
הגילוי מקדים את העדות הקדומה ביותר להתנהגות זו בכחצי מיליון שנה לפחות, ומראה כי כבר אז החזיקו ההומינינים הקדומים ביכולות קוגניטיביות מתקדמות - כמו תכנון מראש ודחיית סיפוקים - מוקדם הרבה יותר ממה שחשבו עד כה, כך לפי מחקר שפורסם בכתב העת Science.
These inauspicious stones represent the earliest development of hominid technology.
These are 2.6 million year old tools known as an “Oldowan Tool Kit” they represent scrapers, pounders & axes.
Used to process animal kills.
They were found in Kenya & studies show they were… pic.twitter.com/S49LwA6tsW
— Ancient Hypotheses (@AncientEpoch) August 16, 2025
באתר נייאנגה השתמשו הקדמונים בכלים כדי לרסק ולעבד צמחים שנאספו מן הטבע, וגם לפרק נבלות של בעלי חיים (בהם היפופוטמים) לצורך אכילה. עם זאת, זהות יוצרי הכלים נותרה עדיין בגדר תעלומה: ייתכן שהיו בני אדם קדומים ממשפחת הומו, אך ייתכן גם שהיו להם בני דודים קרובים מזן פרנתרופוס, שנכחד לפני יותר ממיליון שנה.
ד"ר אמה פיינסטון מהמוזיאון להיסטוריה של הטבע בקליבלנד, שעמדה בראש המחקר, הסבירה: "תמיד חשבתי שיוצרי הכלים הקדומים היו מתוחכמים יותר מכפי שאנחנו נוטים לייחס להם. העובדה שהם נשאו אבנים כבדות למרחקים מלמדת על חשיבה לטווח ארוך ועל השקעה יוצאת דופן במערכת איסוף המזון".
עד כה, העדות הקדומה ביותר להתנהגות זו הגיעה מאתר קנז'רה סאות' (Kanjera South), בן כ-2 מיליון שנה. שני האתרים שוכנים בחצי האי הומה שבקניה' אזור שבו סלעי המשקע הרכים לא התאימו לייצור כלי אבן, מה שכנראה אילץ את ההומינינים לחפש חומרים איכותיים יותר כמו קוורץ, צור וגרניט במקומות אחרים.
הממצאים מניאנגה הפתיעו את החוקרים בהיקפם ובמגוון הרב של חומרי הגלם: "באתרים קדומים כאלה אנחנו בדרך כלל מוצאים חומר אחד עיקרי או מכמה מקורות קרובים. כאן מצאנו מגוון רחב של חומרים ממקורות שונים וזה היה מפתיע ומרגש", סיפרה פינסטון.
במהלך החפירות בניאנגה, שנמשכות כבר כעשור, התגלו גם עדויות לכך שההומינינים ביתרו פגרי היפופוטמים, ככל הנראה לאחר שמתו באופן טבעי ולא באמצעות ציד. זהו התיעוד הקדום ביותר לאכילת בעלי חיים גדולים על ידי הומינינים. נכון לעכשיו, אלו שרידי ההומינינים היחידים שהתגלו בניאנגה.
"באופן מסורתי, לא מייחסים לפרנתרופוס שימוש בכלים", אמרה פינסטון. "יש ויכוח אם הוא בכלל ייצר כלים, או שמדובר בסוג הומו באופן בלעדי. הממצאים אינם הוכחה חד משמעית, אבל מאחר שנמצאו כאן רק שרידים של פרנתרופוס, יש בהחלט מקום לשקול שהוא עצמו ייצר את הכלים".
החוקרים מקווים כי בהמשך החפירות ייחשפו שרידים נוספים שיבהירו מי היו יוצרי הכלים. בינתיים, הממצאים מהווים נקודת ציון חדשה בהיסטוריה של תרבות האולדובאן ושל יוצריה, שהתפשטו מאוחר יותר ברחבי אפריקה ומשם גם לאירופה ואסיה, לפני שפותחו מסורות חדשות.
כלי האבן ששימשו בעבר לריסוק פקעות ולביתור היפופוטמים מציעים הצצה נדירה אל עולמם של ההומינינים הקדומים - אל המחשבה, היצירתיות והחדשנות שהפכו אותנו, בסופו של דבר, למה שאנו היום.
"מה שמייחד אותנו כבני אדם וכבני משפחתנו הקדומים הוא התלות בכלים", סיכמה פינסטון. "אנחנו לא משתמשים בהם באופן מזדמן כמו בעלי חיים אחרים, אלא כמרכיב יסודי בחיים ובאסטרטגיות ההישרדות שלנו. כבר לפני 2.6 מיליון שנה, הכלים הפכו לחלק בלתי נפרד מההתנהגות היומיומית של ההומינינים - וייתכן ששם טמון השורש לדרך שבה טכנולוגיה מלווה אותנו עד היום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו