"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
גילוי בתאילנד: פלאק בן 4,000 שנה חושף מסורת פסיכואקטיבית עתיקה
חוקרים זיהו בשיניים מתקופת הברונזה תרכובות של אגוז אריקה: "רובד חיידקי שיניים יכול לשמר חתימות כימיות של שימוש בצמח פסיכואקטיבי למשך אלפי שנים, אפילו כאשר ראיות ארכיאולוגיות קונבנציונליות נעדרות לחלוטין"
הפלאק נשאר. צילום: Getty Images/iStockphoto

גילוי בתאילנד: פלאק בן 4,000 שנה חושף מסורת פסיכואקטיבית עתיקה

חוקרים זיהו בשיניים מתקופת הברונזה תרכובות של אגוז אריקה: "רובד חיידקי שיניים יכול לשמר חתימות כימיות של שימוש בצמח פסיכואקטיבי למשך אלפי שנים, אפילו כאשר ראיות ארכיאולוגיות קונבנציונליות נעדרות לחלוטין"

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

קבוצת חוקרים חשפה ראיות ללעיסת אגוז אריקה בדרום מזרח אסיה המתוארכת ללפני 4,000 שנה. הגילוי, שנעשה על ידי ניתוח רובד חיידקי (פלאק) על שיניים עתיקות מתקופת הברונזה באתר הארכיאולוגי נונג ראטצ'וואט במרכז תאילנד, מספק את העדות הישירה המוקדמת ביותר לשימוש באגוז אריקה באזור.

קבוצת מחקר בינלאומית, בהובלת ד"ר שאנון טושינגהם, פרופסורית לאנתרופולוגיה ארכיאולוגית באקדמיה למדעים של קליפורניה, וד"ר פיאוויט מונקהם, שעוסק באנתרופולוגיה ארכיאולוגית באוניברסיטת צ'יאנג מאי, בדקה 36 דגימות של רובד חיידקי שיניים מקברים באתר. הדגימות נאספו משישה אנשים.

החוקרים זיהו את החומרים ארקולין וארקאידין, תרכובות הידועות בשל השפעותיהן הפסיכואקטיביות ובדרך כלל קשורות לאגוז אריקה. "רובד חיידקי שיניים יכול לשמר חתימות כימיות של שימוש בצמח פסיכואקטיבי למשך אלפי שנים, אפילו כאשר ראיות ארכיאולוגיות קונבנציונליות נעדרות לחלוטין", אמרה טושינגהם.

לעיסת אגוז אריקה היא חלק מתרבות דרום-מזרח אסיה מזה אלפי שנים, עד העת המודרנית בה נקשרה לבעיות בריאותיות, כדוגמת סרטן הפה.בעת העתיקה, האגוז נלעס לרוב כשהוא עטוף בעלה לצד משחת סיד, ויצר תערובת הידועה בהשפעותיה המעוררות. הכימיקלים שבאגוזי אריקה גורמים לערנות מוגברת, אנרגיה, שמחה ורגיעה, והתוצאה היא לעתים קרובות אופוריה זמנית. במשך דורות רבים, תכונות פסיכואקטיביות ורפואיות אלו היו חלק אינטגרלי מהזהות הקהילתית המקומית, פרקטיקות רוחניות והמרקם החברתי.

טושינגהם ציינה שהתרכובות שנמצאו ברובד חיידקי השיניים מרמזות על שימוש חוזר, מה שמחזק את הידע לגבי השכיחות ההיסטורית של ההרגל. המחקר חשף עקבות בלתי נראים לעין אנושית, ומשנה את ההבנה לגבי פרקטיקות תרבותיות עתיקות. מונקהם הדגיש כי "הבנת ההקשר התרבותי של שימוש בצמחים מסורתיים היא נושא גדול יותר שאנו רוצים להעצים - צמחים פסיכואקטיביים, רפואיים וטקסיים לעתים נחשבים כסמים, אבל הם מייצגים אלפי שנים של ידע תרבותי, פרקטיקות רוחניות וזהות קהילתית".

המחקר מצא ראיות באדם יחיד, המכונה "קבר 11", מה שמעלה שאלות על האם אחרים באתר הקבורה גם לעסו אגוז אריקה אך לא נותרו ראיות לכך כתוצאה מתנאי שימור או פרקטיקות שונות שאחרי הצריכה. נוכחותם של חרוזי אבן בקבר 11 עשויה לרמוז על מעמד חברתי גבוה יותר, תיאוריה שעדיין יש לחקור במלואה.

שימוש בניתוח רובד חיידקי שיניים מאפשר לחוקרים לבחון רעיונות שארכיאולוגיה מסורתית עשויה להחמיץ בשל היעדרם של ממצאים אחרים ששרדו. רוג'ר פורשו, אנתרופולוג ביולוגי, התייחס לרובד חיידקי שיניים כאל "קפסולת זמן ארכיאולוגית" שיכולה לשמר עדויות מיקרוסקופיות במשך אלפי שנים.




טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...