קבוצת חוקרים חשפה ראיות ללעיסת אגוז אריקה בדרום מזרח אסיה המתוארכת ללפני 4,000 שנה. הגילוי, שנעשה על ידי ניתוח רובד חיידקי (פלאק) על שיניים עתיקות מתקופת הברונזה באתר הארכיאולוגי נונג ראטצ'וואט במרכז תאילנד, מספק את העדות הישירה המוקדמת ביותר לשימוש באגוז אריקה באזור.
קבוצת מחקר בינלאומית, בהובלת ד"ר שאנון טושינגהם, פרופסורית לאנתרופולוגיה ארכיאולוגית באקדמיה למדעים של קליפורניה, וד"ר פיאוויט מונקהם, שעוסק באנתרופולוגיה ארכיאולוגית באוניברסיטת צ'יאנג מאי, בדקה 36 דגימות של רובד חיידקי שיניים מקברים באתר. הדגימות נאספו משישה אנשים.
החוקרים זיהו את החומרים ארקולין וארקאידין, תרכובות הידועות בשל השפעותיהן הפסיכואקטיביות ובדרך כלל קשורות לאגוז אריקה. "רובד חיידקי שיניים יכול לשמר חתימות כימיות של שימוש בצמח פסיכואקטיבי למשך אלפי שנים, אפילו כאשר ראיות ארכיאולוגיות קונבנציונליות נעדרות לחלוטין", אמרה טושינגהם.
לעיסת אגוז אריקה היא חלק מתרבות דרום-מזרח אסיה מזה אלפי שנים, עד העת המודרנית בה נקשרה לבעיות בריאותיות, כדוגמת סרטן הפה. בעת העתיקה, האגוז נלעס לרוב כשהוא עטוף בעלה לצד משחת סיד, ויצר תערובת הידועה בהשפעותיה המעוררות. הכימיקלים שבאגוזי אריקה גורמים לערנות מוגברת, אנרגיה, שמחה ורגיעה, והתוצאה היא לעתים קרובות אופוריה זמנית. במשך דורות רבים, תכונות פסיכואקטיביות ורפואיות אלו היו חלק אינטגרלי מהזהות הקהילתית המקומית, פרקטיקות רוחניות והמרקם החברתי.
טושינגהם ציינה שהתרכובות שנמצאו ברובד חיידקי השיניים מרמזות על שימוש חוזר, מה שמחזק את הידע לגבי השכיחות ההיסטורית של ההרגל. המחקר חשף עקבות בלתי נראים לעין אנושית, ומשנה את ההבנה לגבי פרקטיקות תרבותיות עתיקות. מונקהם הדגיש כי "הבנת ההקשר התרבותי של שימוש בצמחים מסורתיים היא נושא גדול יותר שאנו רוצים להעצים - צמחים פסיכואקטיביים, רפואיים וטקסיים לעתים נחשבים כסמים, אבל הם מייצגים אלפי שנים של ידע תרבותי, פרקטיקות רוחניות וזהות קהילתית".
המחקר מצא ראיות באדם יחיד, המכונה "קבר 11", מה שמעלה שאלות על האם אחרים באתר הקבורה גם לעסו אגוז אריקה אך לא נותרו ראיות לכך כתוצאה מתנאי שימור או פרקטיקות שונות שאחרי הצריכה. נוכחותם של חרוזי אבן בקבר 11 עשויה לרמוז על מעמד חברתי גבוה יותר, תיאוריה שעדיין יש לחקור במלואה.
שימוש בניתוח רובד חיידקי שיניים מאפשר לחוקרים לבחון רעיונות שארכיאולוגיה מסורתית עשויה להחמיץ בשל היעדרם של ממצאים אחרים ששרדו. רוג'ר פורשו, אנתרופולוג ביולוגי, התייחס לרובד חיידקי שיניים כאל "קפסולת זמן ארכיאולוגית" שיכולה לשמר עדויות מיקרוסקופיות במשך אלפי שנים.