"לגאולת ציון": מטבע נדיר מהמרד הגדול נחשף בירושלים

מטבע ברונזה שהוטבע על ידי יהודים בירושלים בשנה האחרונה שלפני חורבן בית המקדש השני, בשלהי המרד הגדול נגד הרומאים, נחשף בחפירות שמנהלת רשות העתיקות, בשיתוף עיר דוד והחברה לשיקום ופיתוח הרובע, בגן הארכיאולוגי ירושלים - מרכז דוידסון. עלהמטבע הנדיר, שהתגלה בסמוך לפינה הדרומית-מערבית של הר הבית, מצפון לעיר דוד, מופיעות בכתב עברי קדום המילים: "לגאולת ציון".

לדברי אסתר ראקוב-מלט, ארכיאולוגית ברשות העתיקות, "יניב דוד לוי, חוקר המטבעות שלנו, הגיע לכאן ולמרבה ההפתעה, מצא מטבע שהיה מכוסה עפר. כבר אז, חשבנו שאולי מדובר במטבע נדיר. חיכינו בדריכות מספר ימים עד שהוא חזר מניקוי, והסתבר שמדובר בדרישת שלום מהמורדים היהודים בשנת ארבע למרד הגדול".

לדברי לוי, "המטבע עשוי ברונזה ומצב השתמרותו טוב למדי. בצד הפנים שלו ניתן לראות דגם של גביע, ומסביבו כתובת בכתב עברי קדום: 'לגאולת ציון'. בגב המטבע לולב, ולצידו שני אתרוגים עם הכתובת: 'שנת ארבע'. כיתוב זה, מסמל את מניין השנים לפרוץ המרד, ומאפשר לנו לתארך את המטבע באופן מדויק לתקופה שבין חודש ניסן של שנת 69 לאדר של שנת 70.

"מטבעות הברונזה של 'שנת ארבע' שונים מהמטבעות שקדמו להם. גודלם ומשקלם גדל משמעותית והכתובת 'חירות ציון', אשר הופיעה עד כה, הוחלפה בכתובת חדשה - 'לגאולת ציון'".

במחקר מקובלת הסברה שמטבעות "שנה ארבע למרד הגדול' נטבעו בירושלים בהנהגתו של שמעון בר גיורא, שהיה מהמפקדים הבולטים בשנה האחרונה של המרד. מטבעות משנה זו נחשבים לנדירים יחסית, ורובם המוחלט התגלו בירושלים וסביבתה.

לדברי ד"ר יובל ברוך, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות ומחוקרי האתר מזה כ-25 שנה, "הכתובת על המטבע – 'לגאולת ציון', במקום זו הקודמת - 'לחירות ציון'- מעידה על שינוי תודעתי עמוק, ואולי גם על מצבם הנואש של הכוחות המורדים כשישה חודשים ערב נפילת ירושלים, בט' באב באוגוסט של שנת 70. נדמה, כי בשנה ארבע למרד, מצב רוחם של המורדים הנצורים בירושלים התחלף מאופוריה וציפייה לחרות, למצב רוח ירוד וייחול לגאולה. עוד ייתכן, שארבעת המינים על המטבע, שהם מסמלי חג הסוכות ומועד העלייה לרגל למקדש, נועדו לעורר בקרב המורדים רגש של גאולה וציפייה לנס ולימים טובים".

בחפירות שמנהלת רשות העתיקות במקום זו העונה השישית, נחשפים ממצאים רבים ושרידי בנייה המתוארכים החל מתקופת הבית השני ועד לתקופה האומיית. החפירות נערכות במימון פרויקט שלם ועמותת עיר דוד.