מחקר גנטי: "אוצי איש הקרח" שייך לשושלת אחרת משכניו האלפינים

גופתו החנוטה והקפואה של אוצי התגלתה ב-1991 על ידי תיירים • "כשבחנו לעומק את הדנ"א כדי להבין את השושלות, השווינו את התוצאות עם אלו של איש הקרח וגילינו שהן שונות מדגימות אחרות באזור"

שחזור מראהו של אוצי. צילום: Kennis © South Tyrol Museum of Archaeology

מחקר חדש של דנ"א עתיק הראה ש"אוצי איש הקרח" השתייך ככל הנראה לשושלת שונה מזו של שכניו באזור האלפים. גופתו החנוטה והקפואה של אוצי התגלתה על ידי תיירים ב-1991. הוא נהרג, כנראה נרצח, לפני יותר מ-5,300 שנה בנסיבות לא ידועות.

חוקרים מהמכון לחקר מומיות בבולצאנו, איטליה, ניתחו את הגנום של 47 אנשים שחיו באלפים הטירוליים מתקופת האבן ועד תקופת הברונזה (6400–1300 לפני הספירה), כולל 15 דגימות חדשות מתקופת הנחושת. "כשבחנו לעומק את הדנ"א כדי להבין את השושלות, השווינו את התוצאות עם אלו של איש הקרח וגילינו שהן שונות מדגימות אחרות באזור", הסבירה החוקרת ולנטינה קויה מהמכון לחקר מומיות בבולצאנו, לפי דיווח של Live Science.

כמעט כל הגברים בקבוצה הזו נשאו כרומוזום Y שהיה נפוץ באוכלוסיות פרהיסטוריות של גרמניה וצרפת. לעומתם, לאוצי הייתה שושלת אבהית שונה, בעלת תפוצה גיאוגרפית רחבה יותר. בנוסף, מוצאו מצד אמו של אוצי לא זוהה אצל אף אדם עתיק או מודרני, דבר שייתכן ומעיד על שושלת שנכחדה. 

המבנה הגנומי של התושבים הקדומים היה די אחיד, במיוחד מצד האבות, בעוד המוצאים האימהיים היו מגוונים. זה מצביע על כך שנשים נישאו אל תוך קבוצת גברים סגורה. ראיה לכך היא האחידות הגבוהה בכרומוזומי Y לעומת הגיוון בדנ"א מיטוכונדרי. "הגיוון בדנ"א מיטוכונדרי מרמז שנשים הגיעו מבחוץ, ונכנסו לקהילה דרך נישואין", אמרה קויה.

לפי המחקר, לרוב התושבים הקדומים באזור היה מוצא חקלאי אנטולי בשיעור גבוה - 80-90 אחוז - ומוצא נמוך של ציידים-לקטים. היה להם רק מרכיב גנטי קטן מהציידים-לקטים של אזור אירואסיה.

"אולי איש הקרח הגיע מקבוצת חקלאים שונה, אבל נוכל לדעת זאת רק אם יהיו לנו עוד נתונים על אנשים נאוליתיים מאנטוליה וצפון איטליה", אמרה קויה. היא הזהירה כי בלי נתונים נוספים מהתקופה הנאוליתית של אנטוליה וצפון איטליה קשה לקבוע מסקנה חד משמעית. "הנתונים קצת קשים לפירוש", הוסיפה.

גם לאוצי וגם לשכניו היו עיניים ושיער כהים, לפי ניתוח של שישה מהגנומים השמורים ביותר. בנוסף, אוצי ואנשים נוספים מתקופת הנחושת כנראה סבלו מאי סבילות ללקטוז.

תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת Nature Communications.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר