"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פסיפס הנזירים: תגלית ארכיאולוגית מרהיבה מוצגת לראשונה בעוטף עזה

פסיפס צבעוני בן כ-1,600 שנה, שהתגלה לפני ארבעה עשורים מדרום לקיבוץ אורים, שומר ומוצג כעת לציבור לראשונה במועצה האזורית מרחבים • הוא מציג 55 מדליונים מעוטרים בסצנות ציד, חיות ומראות של חיי היומיום בתקופה הביזנטית

,עודכן
0השמעה

הפסיפס בבית שמע / תצלום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

פסיפס באר שמע - אחד הפסיפסים המרשימים שהתגלו בדרום הארץ – הונגש לראשונה לציבור הרחב, במתחם המועצה האזורית מרחבים שבצפון מערב הנגב. הפסיפס הצבעוני, בן כ-1,600 שנה, מציג 55 מדליונים מעוטרים בסצנות ציד, חיות ומראות של חיי היומיום. הוא שומר בחודשים האחרונים על ידי רשות העתיקות, והועבר לתצוגה במועצה, כחלק מפרויקט "עתיקות ליד הבית" של משרד המורשת ורשות העתיקות.

הפסיפס נחנך השבוע, במעמד שר המורשת, ח"כ עמיחי אליהו, ראש המועצה האזורית מרחבים שי חג’ג’ ומנהל רשות העתיקות אלי אסקוזידו, בטקס בהשתתפות תלמידים מבתי הספר בסביבה וקהילת האזור.

הפסיפס המרשים לאחר עבודות השימור. התגלה ב-1990 בשטחים החקלאיים שמדרום לקיבוץ אורים,צילום: אמיל אלגם רשות העתיקות

הפסיפס התגלה ב-1990 בשטחים החקלאיים שמדרום לקיבוץ אורים, בשולי חורבת באר שמע. באזור נערכה חפירה ארכיאולוגית בניהולם של דן גזית ושייקה לנדר מרשות העתיקות, ואחריה הפסיפס כוסה כדי לשמור עליו.

"מדובר בפסיפס ייחודי מהתקופה הביזנטית (324–638 לספירה)", אומר לנדר. "הוא מציג 55 מדליונים עשירים בפרטים - דמויות מיתולוגיות, סלי פירות, בעלי חיים אקזוטיים, סצנות מחיי היומיום, סצנות ציד ועוד. הפסיפס נעשה ביד אמן; הוא מורכב מאבני פסיפס קטנות במגוון צבעים, ושולבו בו זכוכית וחרסים על מנת להעניק גיוון".

הפסיפס היה חלק ממנזר גדול, שהתפרנס מתעשיית היין. בחפירה, נחשפו במתחם גת גדולה ומחסני קנקנים, שיוצרו במקום. "נראה, כי הדרך הקדומה שעליה ישב האתר שימשה כמעין גבול בין המדבר לחלק המיושב של הארץ בתקופה הביזנטית – ואולי גם קודם לכן, בתקופה הרומית", הסביר לנדר. "דרך זו היא דרך הבשמים הנבטית-רומית - הציר שחיבר את חלוצה עם עזה. זה היה יישוב גדול, בסדר גודל של כמה מאות דונם, ששירת את עוברי האורח, שנזקקו למקום ללון בו ולהגנה מתקיפות של שבטים בדואיים".

הפסיפס מעוטר ב-55 מדליונים עשירים בפרטים דמויות מיתולוגיות, סלי פירות, בעלי חיים אקזוטיים, סצנות צייד ועוד,צילום: אמיל אלגם רשות עתיקות

"עם השנים, מצבה השימורי של רצפת הפסיפס התערער. על רקע זה, היא נחשפה מחדש, טופלה וחוזקה, והועתקה ממקומה המקורי, אל מתחם המועצה במרחבים", אמר עמי שחר, ראש מנהל שימור ברשות העתיקות. "כעת, היא מוגנת מעבודות החקלאות והפיתוח, וסוף סוף, מוצגת לציבור. בתום עבודה מאומצת של צוות המומחים של רשות העתיקות, התוצאה מאפשרת לציבור להתרשם מיצירת אמנות מרהיבה בת 1,600 שנה".

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "האירוע נערך כחלק ממיזם 'עתיקות ליד הבית' של רשות העתיקות ומשרד המורשת, שמבקש להנגיש לציבור את נכסי העבר במרחב המגורים. במיוחד בימים אלה, יש חשיבות גדולה לחשיפת נקודות חן היסטוריות בעוטף, כאלה שיהיו אבן שואבת למבקרים. האתר החדש ישמש כגן ארכיאולוגי פתוח לקהל. שולבו בו שלטי הסבר, שביל גישה ופינות ישיבה, ואני מזמין את הציבור להתרשם מאחד הפסיפסים היפים שנראו כאן".

צוות השימור של רשות עתיקות עומל על שימור הפסיפס. להנגיש לציבור את נכסי העבר במרחב המגורים,צילום: אמיל אלגם רשות העתיקות

לדברי ראש המועצה האזורית מרחבים, שי חג'ג: "הפסיפס היפהפה הזה, שמהווה עדות חיה להתיישבות בנגב, יישמר כאן ויהפוך למוקד ביקור ולמידה לתיירים, תלמידים ותושבים מכל רחבי הארץ. זהו פרק נוסף בסיפור שאנחנו כותבים כאן במרחבים – סיפור של חיבור בין עבר, הווה ועתיד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר